ועוד אמר רבי אליעזר, פותחין בנולד; וחכמים אוסרין. כיצד: קונם שאיני נהנה לאיש פלוני, ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו, ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב, לא הייתי נודר; קונם לבית הזה שאיני נכנס, ונעשה בית הכנסת, ואמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת, לא הייתי נודר רבי אליעזר מתיר, וחכמים אוסרין.
Rabbi Eliézer dit encore : on provoque le regret même par une cause née après l’énoncé du vœu ; les autres Sages l’interdisent. Voici un exemple : Quelqu’un s’est interdit par vœu de jouir en rien de tel homme, puis celui-ci devient scribe, ou marie son fils peu après, et le premier dit : « Si j’avais su que cet homme deviendra scribe, on marie bientôt son fils, je n’aurais pas énoncé le vœu formulé » ; ou bien si le premier s’est engagé par vœu à ne pas entrer dans telle maison, puis celle-ci est devenue la synagogue, et il dit : « Si j’avais su que cette maison deviendra un jour la synagogue, et il dit : « Si j’avais su que cette maison deviendra un jour la synagogue, je n’aurais pas formulé ledit vœu », Rabbi Eliézer permettra à cet homme d’en user ; mais les autres Sages le défendent (ils maintiennent le vœu).
