"והיה ככלות השוטרים, לדבר אל העם; ופקדו שרי צבאות" (דברים כ,ט)--בעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ולאחריהם, וכשילים של ברזל בידיהם; וכל המבקש לחזור, הרשות בידן לקפח את שוקיו: שתחילת ניסה נפילה, שנאמר "נס ישראל לפני פלשתים, וגם מגפה גדולה, הייתה בעם" (שמואל א ד,יז), ולהלן הוא אומר "וינוסו אנשי ישראל, מפני פלשתים, וייפלו חללים, בהר הגלבוע" (שמואל א לא,א).
« Et, lorsque les préposés auront fini de parler au peuple, on établira des chefs de corps à la tête du peuple » et à l’arrière du peuple. On place des hommes forts devant eux, et d’autres à l’arrière [tenant] des barres de fer dans leurs mains. Qui veut revenir – [chaque chef de corps] a le droit de frapper ses cuisses parce que le début de la fuite, [c’est] la défaite, puisqu’il est dit : « Israël a fui devant les Philistins et il y eut aussi de grandes pertes dans le peuple », et plus loin il est dit : « Les hommes d’Israël s’enfuirent devant les Philistins et tombèrent morts… »
