משמת רבי מאיר, בטלו מושלי משלים. משמת בן עזאי, בטלו השקדנין. משמת בן זומא, בטלו הדרשנין. משמת רבי עקיבה, בטל כבוד התורה. משמת רבי חנינה בן דוסא, בטלו אנשי מעשה. משמת רבי יוסי קטונתן, פסקו חסידים; ולמה נקרא שמו קטונתן, שהיה קטונתן של חסידים. משמת רבן יוחנן בן זכאי, בטל זיו החכמה. משמת רבן גמליאל הזקן, בטל כבוד התורה, ומתה הטהרה והפרישות. משמת ישמעאל בן פיאבי, בטל זיו הכהונה. משמת רבי, בטלה ענווה ויראת חטא.
Depuis la mort de Rabbi Méïr, les fabulistes ont disparu. Depuis la mort de Ben Azzaï, les [Sages] assidus ont disparu. Depuis la mort de Ben Zoma, les prédicateurs ont disparus. Depuis la mort de Rabbi Akiva, l’honneur de la Torah a disparu. Depuis la mort de Rabbi ‘Hanina ben Dossa, les hommes d’action ont disparu. Depuis la mort de Rabbi Yossé Qatonta (le Petit), [les hommes] pieux ont disparu. Et pourquoi son nom est-il appelé « le Petit » ? Parce qu’il était le plus petit des hommes Pieux. Depuis la mort de Rabban Yo’hanan ben Zakkaï, l’éclat de la sagesse a disparu. Depuis la mort de Rabban Gamliel l’Ancien, l’honneur de la Torah a disparu, la pureté et l’ascétisme sont morts. Depuis la mort de Rabbi Yichma’el ben Pavi, l’éclat de la Kéhouna a disparu. Depuis la mort de Rabbi, la modestie et la crainte du péché ont disparu.
