ט,א מי שהיה טמא או בדרך רחוקה--לא עשה את הראשון, יעשה את השני; שגג או נאנס--לא עשה את הראשון, יעשה את השני. אם כן, למה נאמר "טמא . . . או בדרך רחוקה" (במדבר ט,י)--שאלו פטורין מן ההיכרת, ואלו חייבין בהיכרת.
Celui qui était impur ou éloigné de chez lui ; et n’a pu, de ce fait, offrir le premier, offrira le deuxième. S’il s’est trompé ou s’il a eu un empêchement par force majeure et qu’il n’a pas pu offrir le premier, il offrira le deuxième. S’il en est ainsi, pourquoi a-t-on eu besoin de parler du cas de l’homme impur et de celui qui était éloigné de chez lui ? C’est parce que ceux-ci n’encourent pas la peine de retranchement, tandis que ceux-là encourent la peine de retranchement.
