מצות חליצה: בא הוא ויבמתו לבית דין; והם נותנין לו עצה ההוגנת לו, שנאמר "וקראו לו זקני עירו, ודיברו אליו" (דברים כה,ח). והיא אומרת, "מיאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל--לא אבה, יבמי" (דברים כה,ז); והוא אומר, "לא חפצתי לקחתה" (דברים כה,ח). ובלשון הקודש היו אומרין. "וניגשה יבמתו אליו, לעיני הזקנים, וחלצה נעלו מעל רגלו, וירקה בפניו" (דברים כה,ט), רוק שהוא נראה לדיינין. "וענתה, ואמרה, ככה ייעשה לאיש, אשר לא יבנה את בית אחיו" (דברים כה,ט), עד כאן היו מקרין. וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עכו וגמר את כל הפרשה, הוחזקו להיות מקרין את כל הפרשה. "ונקרא שמו, בישראל: בית, חלוץ הנעל" (דברים כה,י)--מצוה בדיינין, ולא מצוה בתלמידים; רבי יהודה אומר, מצוה על כל העומדים שם לומר, "חלוץ הנעל", "חלוץ הנעל".
Voici le cérémonial de la ‘Halitsa : le beau-frère et la belle-sœur viennent au tribunal, on leur donne les conseils de circonstance comme il est (Dévarim 25,8) : « Les vieillards de la ville le convoqueront et lui parleront ». Elle dira (Dévarim 25,7) : « Mon beau-frère a refusé de maintenir le nom de son beau-frère en Israël, il n’a pas voulu m’épouser » et lui répondra (Dévarim 25,8) : « Je ne veux pas la prendre ». Le dialogue se fait en hébreu. Alors « sa belle-sœur s’approchera de son beau-frère en présence des Anciens, elle le déchaussera et crachera devant lui » d’une façon visible pour les juges ». Elle prendre la parole et dira : « qu’il soit ainsi fait à l’homme qui ne veut pas reconstruire la maison de son frère ». Jusqu’à ce passage on lisait le texte biblique. Mais depuis Rabbi Horkenoss a fait procéder à cette cérémonie sous le chêne du village d’Etam en lisant tout le chapitre, on a pris l’habitude de le lire en entier. Le verset « Son nom sera appelé en Israël la maison du déchaussé », c’est aux juges et non aux élèves (présents à cette cérémonie) de la dire. Rabbi Yehouda dit : tous les assistants doivent dire trois fois « le déchaussé ».
