עצרת שחלה להיות ערב שבת--בית שמאי אומרין, יום טבוח לאחר שבת; בית הלל אומרין, אין לה יום טבוח. מודים שאם חלה להיות בשבת--שיום טבוח לאחר שבת, ואין כוהן גדול מתלבש בכליו, ומותרים בספד ובתענית, שלא לקיים את דברי האומרים עצרת לאחר שבת.
Si Chavou’ot tombe un vendredi, Beth Chamaï dit : le jour de l’immolation [du ‘Ola est après Shabbat]
