Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
04:20 : Mise des Téfilines
05:51 : Lever du soleil
13:54 : Heure de milieu du jour
21:57 : Coucher du soleil
22:59 : Tombée de la nuit

Paracha Kora'h
Vendredi 1er Juillet 2022 à 21:39
Sortie du Chabbath à 23:03

Hiloulot du jour
Rav Chlomo Kluger
Yossef Hatsadik
Afficher le calendrier
Vidéo Importante
Torah-Box & vous
Jeudi 30 Juin 2022
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

Celui qui lit et celui qui fait les signes (Halakha 17 à 29)

Rav Emmanuel BENSIMON

סימן קמא - דיני קורא ומקרא

יז בית כנסת של אשכנזים המתפללים וקוראים בתורה במבטא אשכנזי, ושלא כמנהגם קראו בתורה בשבת אחת במבטא ספרדי, וכן להיפך, יוצאים ידי חובתם. שאין השינוי במבטא וההברה מעכב בקריאת התורה. ולפיכך אם אין מי שיקרא בבית הכנסת בתורה, אלא מי שקורא במבטא אחר מזה שרגילים בו הצבור, מותר לו לכתחלה לקרוא בתורה במבטא שלו. ובשבת פרשת זכור ראוי להחמיר בזה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיב 

יח בית כנסת של אשכנזים המתפללים וקוראים בתורה דרך קבע בהברה ספרדית, אינם צריכים לשנות מהמבטא הספרדי שהורגלו בו, ואין להם להשגיח במערערים המבקשים לקרוא בתורה במבטא אשכנזי. ובפרט בהזכרת שם ה', שהאשכנזים מבדילים בין קמץ לפתח, ומבטאים את שם ה' בקמץ קרוב לניקוד חול''ם, ואילו אצל הספרדים הקמץ והפתח נראים קצת דומים, שמותר להם לשנות ממבטא אשכנזי למבטא ספרדי, אחר שמצינו לכמה ראשונים שהמבטא שלהם בניקוד הקמ''ץ היה כמבטא הספרדי, וכן היה מבטאו של רבי אליעזר הקליר, רש''י ז''ל [עיין הגהות רבי יעקב עמדין ברכות מז.], הרי''ף, ורבינו בחיי, ועוד. וכן ראינו מעשה רב אצל הגאון רבי נתן אדלר, רבו של החתם סופר, ששינה מבטאו ממבטא אשכנזי למבטא ספרדי. ועל כל פנים אין לגרום למחלוקת בעבור דבר זה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיג 

יט ספרדי המתפלל עם אשכנזים, והזמינוהו לעלות לספר תורה, צריך לברך ברכות התורה במבטא ספרדי, ובפרט בהזכרת שם ה' שיאמרנו כפי המבטא שלנו, ואסור לו לשנות ולבטאות שם ה' בחולם כמנהג האשכנזים. ואף אם כמה מיחידי הקהל ידרשו זאת מהעולה לתורה, לברך כפי מבטאם, לא ישמע להם לשנות מהמבטא הספרדי, וכל המשנה ידו על התחתונה. בפרט ויש לנו סמוכין גדולים בראשונים כמלאכים שביטוי שם ה' הוא כפי מנהג הספרדים. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיג 

כ העולה לספר תורה חייב לקרוא בפיו בלחש את הקריאה, מתוך הספר תורה, יחד עם השליח צבור. ואינו יכול לצאת ידי חובה בשמיעה בלבד מהשליח צבור מטעם ''שומע כעונה'', דבקריאת ספר תורה שאינה חובת יחיד, לא אמרינן ''שומע כעונה''. ואם אינו קורא בלחש את הקריאה, יש לחוש שברכותיו הן ברכות לבטלה. ולפיכך על השליח צבור הקורא בתורה להעיר תשומת לב העולים לתורה, ויאמר להם לפני שיברכו שיקראו עמו בלחש את הקריאה. ואם שמעו לו מוטב, ואם לאו אין צריך לחזור על הקריאה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיד 

כא גם במקומותינו שאין אנו קוראים בשמו של העולה לתורה, (ומשום שחוששין שמא לא יוכל לעלות לתורה), אפילו הכי אין לקרוא לספר תורה בן אחר אביו, או שני אחים בזה אחר זה, משום עין הרע. שסוף סוף מזכירים את שמותיהם באמירת ''מי שברך'', והכל מכירים בהם. [ילקו''י, שם, עמוד קיז 

כב מי שרוצה לעלות לספר תורה אחר אחיו, או אחר אביו, ואומר שאינו מקפיד על עין הרע, אין להקל לו, שמאחר ואפשר שיעלה לספר תורה על ידי הפסק אחד ביניהם, מהיות טוב אל תיקרי רע. ומכל מקום אם כבר עלה לספר תורה, ואמר שאינו חושש לעין הרע, שוב לא ירד, ויכול לברך ברכות התורה ולקרוא בתורה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיח 

כג מי שעלה לקרוא בתורה, ולפני שבירך ברכות התורה נתברר שאביו או אחיו עלו לקרוא בתורה לפניו, מותר לו לרדת מהתיבה ולא לעלות לספר תורה, ואין זה בכלל מי שקוראים אותו לעלות לספר תורה ואינו עולה שמקצרים את ימיו ח''ו. ואם אפשר נכון שיעלה אחר כך לתורה, על ידי הפסק אחר. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיח 

כד מותר להעלות לתורה אב ונכד בזה אחר זה. ואם יש מנהג ידוע להחמיר, אין לשנות מהמנהג. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיט 

כה אב ובנו, או שני אחים הרוצים לעלות לספר תורה בזה אחר זה, האחד לעליית משלים, והשני לעליית מפטיר, אף על פי שאין ראוי לעשות כן לכתחלה, אם רוצים להקל בזה, יש להניח בידם, מאחר ויש הפסק קדיש ביניהם. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיט 

כו מותר לאב ובנו, או לשני אחים, להיות שני חתנים בשמחת תורה, האחד חתן תורה והשני חתן בראשית, ואין לחוש לעין הרע. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קיט 

כז והוא הדין שמותר לשני כהנים או לשני לויים להיות חתנים, אחד חתן תורה ואחד חתן בראשית, ואפילו שלשה כהנים או שלשה לויים, יכולים לעלות בזה אחר זה לחתן בראשית, חתן תורה, ומפטיר. ואם אין שם אלא כהן אחד, וזכה בעליית חתן תורה, רשאי לעלות לכהן, ואחר כך לעלות לתורה כחתן תורה. והוא הדין ללוי. אבל אם זכו בקריאת פרשת חתן בראשית, לא יעלו לספר תורה בתור כהן או לוי, אלא יקרא אחר במקום כהן, או כהן במקום לוי, שאין אדם רשאי לקרוא בשני ספרים, משום פגמו של ראשון. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קכ 

כח אדם החשוד על עריות, אין לקוראו לספר תורה באותה פרשה, כדי שלא להלבין את פניו ברבים, שיחשבו שיש אמת בחשד. והוא הדין בזה בכל עבירה שהאדם חשוד בה, שאין להעלותו לספר תורה באותה קריאה. והוא הדין באדם שידוע שעבר על דברי תורה, ואינו רק בחזקת חשוד, שגם בזה אין ראוי לכתחלה להעלותו לתורה לקריאה שבה נזכרת אותה העבירה שנכשל בה. ולכן אין ראוי לקרוא לתורה בפרשת ''לא יגוש את רעהו'' למי שלא עשה פרוזבול בערב ראש השנה, או מי שאינו נזהר מאיסור חדש, וכיו''ב. ומכל מקום בעלי תשובה מותר להעלותם לתורה לכל קריאה שהיא, אף אם ידוע שנכשל באותם עבירות קודם שחזר בתשובה. [ילקו''י, הל' קריאת התורה עמ' קכ 

כט מי שנעקרו לו שיניו, ומשתמש בשינים תותבות בכל שיניו, ובלעדיהם אי אפשר לו לבטאת אותיות זשר''ץ, יכול להוציא ידי חובה את הצבור בקריאת התורה, שדיבור על ידי שינים תותבות חשיב דיבור שפיר. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קכא  

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.