2 jours 
Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
פח אם נשמטו התפילין ממקומם בשעת התפלה, והחזירם למקומם, אין צריך לחזור ולברך, שהרי מן הסתם אין אדם מסיח דעתו מהתפילין בשעת התפלה, והדבר נחשב כמי שחולץ התפילין על דעת לחזור וללובשן, שאינו מברך. [טוש’ע ס’ס כה. באר היטב שם. משנ’ב סי' כה ס’ק מד. ילקו’י הלכות תפילין תשס’ד, סי' כה הערה פז. שארית יוסף חלק א' עמוד שסז
פט יש אומרים שצריך שהתפילין יהיו שלו, שהרי נאמר בפסוק, מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן ‘לכם’, וסמיך ליה וקשרתם אותם. אולם לדינא אין צריך שיהיו התפילין שלו, ולכולי עלמא אם קנה תפילין ועדיין לא שילם עליהם, יכול להניחן ולברך עליהם. [שו’ת מהר’י ווייל (סי' קצא). ילקו’י הלכות תפילין, סי' כה הערה פח. שארית יוסף חלק א' עמוד שסח
צ וכן השואל תפילין מחבירו ומניחן, מברך עליהם. אבל אין לברך על תפילין גזולות. ונכון שלא לקחת תפילין של אחרים בלי רשותו, שיש הרבה שאינם מעונינים שהתפילין שלהם יהיו מונחים על אחרים. וגם יש המקפידים שלא יפגמו בבתים על-ידי שריטה, או שפשוף הריבוע, או שיניחום בלי מחשבה טהורה, וכדומה. [ארחות חיים בשם העיטור. ש’ע ס’ס כה. ציץ אליעזר חי’ב סי' ז'. ילקו’י הלכות תפילין תשס’ד, סי' כה הערה פט. שאר’י ח’א עמו' שסט
צא יש מי שכתב שבתפילין צריך שיהיה קשר של קיימא, ולדבריו אותן המניחין תפילין של אחרים ומשנים הקשר לפי מדת ראשם, לאו שפיר עבדי, שהרי הבעלים בודאי ישנו שוב את הקשר לפי מדת ראשם, ונמצא שהראשון לא היה קשר של קיימא ולא יצא ידי חובה. ויש חולקים וסוברים דכל ששינה את הקשר לפי מדתו, אין לחוש בזה, שאין צריך שיהיה קשר של קיימא. אלא שצריך ליזהר שלפעמים הקשר אינו לפי מדת ראשו ומתעצל לתקנו או שהבעלים מקפידים אם יתקנו, ואז התפילין מונחים עליו שלא לפי מדת ראשו, ואינו יוצא ידי חובה. ולכן צריך ליזהר בזה. [וצריך לבקש רשות מהבעלים לשנות את הקשר, אחר שרבים מקפידים בזה]. [ילקו’י על תפילין סי' כה הערה צ
צב נתן תפילין לחבירו במתנה על מנת להחזיר, ואמר לו יהא שלך רק לצאת בהם ידי חובה. לכולי עלמא מברך עליהם, אפילו לסברת האומרים דבעינן בתפילין לכם. [ילקו’י על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי' כה הערה צא. שארית יוסף חלק א' עמוד שע
צג גוי שמצא תפילין של ישראל, והביאם לישראל, יש מי שאומר שיכול הישראל להניחן בברכה, ואין לחוש שמא הגוי החליף את הפרשיות בדברים אחרים. [ש’ע חו’מ רסז סכ’א. ילקו’י על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי' כה הערה צב. שארית יוסף חלק א' עמוד שעא
צד אם לא לבש טלית ולא הניח תפילין והתחיל ברוך שאמר, יפסיק בין פרק לפרק, ויניחן ויברך עליהם. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס’ד, סי' כה הערה צג
צה מי שלא היו לו טלית ותפילין, והתחיל להתפלל עם הצבור, ובאמצע ברכות קריאת שמע הביאו לו טלית ותפילין, יתעטף בציצית ויניח תפילין בבין הפרקים ויברך עליהן, ואין לחוש בזה משום הפסק. ואם התחיל בפרשת ויאמר, ואחר כך הובאו לפניו טלית ותפילין, הואיל ובסוף פרשת ציצית אינו רשאי להפסיק אלא כמו באמצע הפרק לפיכך לא יפסיק בברכה, אלא לובש הטלית ומניח התפילין בלא ברכה, ולאחר תפלת שמונה עשרה ימשמש בהן ויברך עליהן. ואם לא הובאו לפניו אלא לאחר שחתם גאל ישראל, מניח תפילין בלא ברכה, ומיד יתחיל להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ולאחר התפלה יתעטף בציצית וימשמש בתפילין ויברך עליהן. ואילו לעטיפת הטלית בין גאולה להתפלה לא יפסיק כלל, אפילו בלא ברכה. וכל זה לספרדים ובני עדות המזרח שהולכים בעקבות הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים נוהגים על פי הרמ’א, שאם הובאו הטלית והתפילין באמצע ברכות קריאת שמע, מברכים על התפילין בבין הפרקים, אבל על הטלית אינם מברכים, אלא מתעטפים בה בלא ברכה, ולאחר התפלה ממשמשים בה ומברכים עליה. ואם הובאו לפניו אחר שהתחיל פרשת ויאמר, או באמצע ברכת אמת ויציב, יניח התפילין בברכה, ורק אם סיים גאל ישראל מניח התפילין בלא ברכה, ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך עליהן. ונהרא נהרא ופשטיה. [ילקו’י תפילין סימן כה הערה צד
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
