Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
07:20 : Mise des Téfilines
08:30 : Lever du soleil
12:42 : Heure de milieu du jour
16:54 : Coucher du soleil
17:45 : Tombée de la nuit

Paracha Vayichla'h
Vendredi 9 Décembre 2022 à 16:35
Sortie du Chabbath à 17:48
Afficher le calendrier
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

La bénédiction de Mé'ein Chaloch (Halakha 19 à 29)

Rav Emmanuel BENSIMON

הלכות ברכת הפרותסימן רח - דין ברכה מעין שלש

יט אם הדבר ברור שהדגן בא מארץ ישראל צריך לומר בחתימת ברכת מעין שלש ''ונודה לך על הארץ ועל מחיתה, ברוך אתה ה' על הארץ ועל מחיתה''. וכן על היין שנעשה בארץ ישראל מן הענבים שבכרמים של ארץ ישראל, צריך לחתום ועל פרי גפנה, בין כששותים אותו בארץ ישראל, ובין כששותים אותו בחוץ לארץ. וכן בפירות העץ אם גדלו בארץ ישראל אומר ועל פירותיה, ואם גדלו בחוץ לארץ אומר ועל הפירות. אבל בברכת המזון החתימה על הארץ ועל המזון אין לשנותה כלל. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמו' תצב, ועמוד תשמט

כ אין לשנות במטבע הברכה לומר הגפן בניקוד קמ''ץ תחת הגימ''ל. אלא יש לומר הגפן בניקוד סגו''ל, כמנהגינו. [ילקו''י על הלכות ברכות עמוד תצג. ילקו''י תפלה כרך ב' קונטרס הנוסחאות

כא מי ששתה יין כשיעור, ובירך בטעות על המחיה במקום על הגפן, יצא ידי חובה. [ילקוט יוסף הלכות ברכות מהדורת תשס''ד, עמוד תשנ. שארית יוסף ח''ג עמוד שמה

כב אם אכל עוגה כשיעור, וגם מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת, ויאמר: על המחיה ועל הכלכלה, ועל הגפן ועל פרי הגפן, ועל העץ ועל פרי העץ, וחותם: על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות. [ילקו''י ברכות עמוד תצו

כג אם אכל עוגה כשיעור, וגם שתה רביעית יין, ובירך על המחיה, ושכח לכלול על הגפן בברכה מעין שלש, יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך על הגפן, שהרי בלאו הכי הטועה ומברך על המחיה במקום על הגפן יצא ידי חובה. ולדעת מרן החיד''א צריך לחזור ולברך על הגפן ברכה בפני עצמה, ואינו יוצא ידי חובה בברכת על המחיה, שהרי נתכוין בברכה זו על העוגה בלבד. ואף על פי שברכה אחרונה אינה צריכה כוונה, ומטעם זה האוכל אורז ושותה מים ובירך נפשות כדי לפטור את המים בלבד, אינו חוזר לברך נפשות על האורז, זה דוקא כשהברכה שווה, אבל בשני סוגי ברכות, כמו על המחיה ועל העץ, גם ברכה אחרונה צריכה כוונה. [ילקו''י הל' ברכות עמו' תצו, ובמהדו' תשס''ד גם בעמו' תשנ, שאר''י ח''ג עמוד תצו

כד מי שאכל עוגה כשיעור, וגם אכל מפירות שבעת המינים כשיעור, וחבירו אכל מפירות אלו ספק שיעור המחייב ברכה אחרונה, ורוצה לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, יוצא ידי חובה, אף על פי שחבירו כולל בברכתו גם על המחיה. וכן אם חבירו אכל ספק שיעור מהעוגה, שיכול לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מחבירו, למרות שמוסיף בה גם על הפירות. [ילקוט יוסף, ח''ג על הלכות ברהמ''ז וברכות עמוד תצו. מרן החיד''א. ורב ברכות

כה בשבת ובמועדים ובראשי חודשים מזכירין בברכה מעין שלש מעין המאורע. ואם שכח מלהזכיר, אם לא אמר שם ה' בסיום הברכה, חוזר לומר הזכרת מעין המאורע, וימשיך כי אתה טוב וכו' וחותם. אבל אם הזכיר שם ה', חותם כדרכו ואינו חוזר. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות עמוד תצד

כו אין להזכיר מעין המאורע בחנוכה ופורים בברכה מעין שלש. ובדיעבד אם עבר והזכיר בה מעין המאורע לפני החתימה, אינו חוזר לברך. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תצה

כז מי ששינה בטעות בנוסח ברכה מעין שלש, והוסיף בה ''ברית ותורה'', אף ששינה מנוסח הברכה המתוקנת, לא חשיב כמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, ובדיעבד אין לחוש לזה. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות, עמוד תק

כח בחתימת הברכה צריך לומר: על הארץ ועל המחיה. ואין להוסיף ''ועל הכלכלה'' כפי שמודפס בכמה סידורים. ואף מי שהורגל לחתום ''על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה'', ישנה מנהגו כאמור. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תקא, שהרי הגירסא בגמרא שלפנינו היא ''על הארץ ועל המחיה'' ואין מוסיפין ועל הכלכלה, מפני שאין חותמין בשתים. דמחיה וכלכלה שני דברים נפרדים הם. וכן היא גירסת הרי''ף הרמב''ם והרא''ש, ומרן הש''ע. ואף שמצינו לראשונים אחרים שגרסו אחרת בגמרא, מכל מקום יש בידינו כללי הפסיקה, והעיקר כדעת עמודי ההוראה ומרן שפשטו הוראותיהם. ולכן אף שבספר ברכת ה' כתב כדרכו לחלוק על מרן אאמו''ר שלי', וכתב שהנוהגים לומר ועל הכלכלה ימשיכו במנהגם לכתחלה, הנה דבריו נגד דעת עמודי ההוראה והש''ע. וע''ע בירחון קול תורה סיון תשס''ג עמ' צז, ותשרי תשס''ד עמ' ע', ובילקו''י תפלה ב' נוסחאות התפלה עמוד תקפח  ובסמוך לחתימה נכון לומר: ונודה לך על הארץ ועל המחיה ברוך אתה ה' וכו'. ומכל מקום בזה הרוצה לומר ונודה לך ה' אלוקינו על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה, רשאי לומר כן. [ילקו''י ח''ג שם. ירחון קול תורה תשרי תשס''ד עמו' סט

כט אם אכל מפירות שבעת המינים, וגם אכל תפוחים, או שאר פירות העץ, אינו מברך על התפוחים בורא נפשות, שגם הם בכלל על העץ, שגם הם פרי העץ הם. וכן הוא הדין אם אכל כזית ענבים, וחצי כזית מלפפון, וחצי כזית תפוז, שבזה מברך מעין שלש, ופוטר את המלפפון והתפוז מברכה אחרונה. אבל אם אכל תפוחים ושתה יין, או אכל פת הבאה בכיסנין, מברך נפשות ואחר כך על הגפן או על המחיה. וכל שכן אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל משבעת המינים, שצריך לברך על כל אחת ואחת. והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת המינים שאין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים. [ילקוט יוסף על הלכות ברכת המזון וברכות עמוד תקב

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.