Le programme des soirées, chabbath, séjours et voyages organisés
Faîtes venir gratuitement un Rav de Torah-Box chez vous ou dans votre communauté
Besoin d'une bénédiction ? Torah-Box prie pour vous dans des lieux saints tout au long de l'année.
Besoin d'un conseil personnalisé ou d'une bénédiction ? L'Admour de Ougvar vous reçoit en entretien privé par téléphone.
Plus de 150 livres disponibles à l'achat et des articles Judaica !
Des fiches pratiques pour tout savoir en un coup d'oeil sur tous les thèmes du judaïsme.
Dédicacez l’une de nos prochaines parutions ou réédition
Les fêtes, hiloulot et autres événements importants de l'année
Les horaires des Chabbath de l'année
Les horaires et dates des fêtes
Rejoignez un groupe d’étude dans la discipline de votre choix, en Zoom, avec un Rav de Torah-Box
Etudiez entre femmes en petit groupe sur le sujet de votre choix
Ponctuellement ou de manière régulière, organisez un cours chez vous ou dans votre communauté.
L'annuaire des cours de Torah réguliers près de chez vous n'importe où dans le monde
Les prières écoutables en audio, découpées passage par passage et prononcées d'une manière lente et agréable.
Toute la Bible Fr/He avec le commentaire de Rachi ainsi que tout le Talmud expliqué.
Toutes les Parachiot et les Haftarot de la Torah, montée par montée, pour tous les rites.
Apprenez les Ta'amim (cantillations) en ligne
Apprendre les prières clés sur les airs classiques des grands maîtres de la 'Hazanout
Tous les chants de Chabbath en audio
Une question sur le judaïsme ? Le service question au Rav vous répond.
Confiez-vous en toute confidentialité à notre équipe de thérapeutes & coachs, 6j/7.
Vous voulez mettre fin à une discorde ? On vous aide à faire le premier pas.
Donnez votre Maa'sser aux démunis et à la diffusion de la Torah
Un outil simple pour calculer votre Ma'asser en ligne
Plateforme gratuite de collecte de dons
Dédicacez un cours, un service, un livre ou une page du site pour la raison de votre choix !
Une web radio qui mixe musique juive, émissions sérieuses et divertissantes et cours de Torah toute la journée !
La plus grande plateforme de musique juive cachère au monde !
Les horaires de Chabbath personnalisées pour votre ville
Les cours vidéos, audios et articles sur la Paracha de la semaine
Transmettez des noms de malades pour que la communauté prie pour eux
Prenez sur vous une Mitsva pendant un jour, une semaine ou un mois pour ajouter du mérite au peuple juif et le protéger.
Calculez simplement le jour anniversaire du décès d'un proche
Faîtes réciter le Kaddich pour vos proches disparus par des érudits en Torah
Dédicacez un cours, un service ou une page entière du site pour l'élévation de l'âme d'un proche
Retrouvez le Magazine Torah-Box distribué chaque semaine en France & en Israel
Un sidour clair et pratique qui comporte toutes les prières pour tous les rites
Les dates et horaires des fêtes
Trouvez rapidement les coordonnées du Mikvé le plus proche de l'endroit où vous vous trouvez
Calculer facilement la date d'une Bar-Mitsva
Tribunal rabbinique pour résoudre les litiges financiers
Tribunal rabbinique pour les questions relatives aux statuts personnels : (conversion, Agouna, autre)
Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
הקדמה להלכות תפלה - חיוב תפלה וערכה
א מצות עשה מן התורה להתפלל בכל יום, שנאמר: ועבדתם את ה' אלוקיכם. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפלה, שנאמר ולעבדו בכל לבבכם. אמרו חכמים איזו היא עבודה שבלב זו תפלה. ועזרא ובית דינו תקנו שמונה עשרה ברכות, ג' ראשונות שבח להשי’ת ושלש אחרונות הודיה, ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים, שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצורכי הצבור כולן, כדי שיהיו ערוכות בפי הכל. ומן התורה אין חיוב להתפלל אלא פעם אחת ביום, אבל מדרבנן חייבים להתפלל בכל יום ג' תפלות, כפי הנוסח שתיקנו חכמים. [ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, תפלה כרך א', עמוד כז, סימן פט הערה א'. שאר’י ח’ב עמוד רלא
ב נחלקו הראשונים אם החיוב להתפלל הוא מן התורה או מדרבנן, ויש בזה כמה נפקא מינה להלכה, וכגון, לענין חיוב נשים בתפלה, שאם נאמר שחיוב תפלה הוא מן התורה, נשים חייבות להתפלל בכל יום פעם אחת בלבד, אבל אם נאמר שחיוב תפלה הוא מדרבנן, ומשום שאנו צריכים רחמים, גם הנשים צריכות רחמים, לכן הנשים חייבות להתפלל גם שחרית וגם מנחה. וראה להלן בסימן קו היאך ההלכה. [ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, שם, עמו' כט, סי' פט הערה ב'. שאר’י שם
ג ועוד נפקא מינה אם חיוב תפלה הוא מן התורה או מדרבנן, במי שהיה אנוס ולא התפלל כל מעת לעת עד סמוך לשקיעה, ואחר כך נזדמן לו מצוה דרבנן, אם תפלה היא מן התורה ממילא מצוה של תורה קודמת למצוה של חכמים, אבל אם חיוב תפלה מדרבנן, יכול להקדים איזה שירצה. [ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, תפלה כרך א', עמוד ל, סימן פט הערה ג'. שאר’י שם
ד ועוד נפקא מינה בנער בן י’ג שנה שלא נתברר אם הביא ב' שערות, אם יכול להוציא ידי חובת תפלה גדול, כל שלא נתברר שהביא ב' שערות. דלהסוברים דחיוב תפלה מדרבנן, סמכינן שפיר אחזקה דרבא שהביא ב' שערות. [אך גם להסוברים דתפלה מן התורה י’ל דחזקה דרבא מועילה גם לדברים דאורייתא]. [ילקו’י, מהדורת תשס’ד, שם, עמ' ל, סי' פט הערה ד'. שאר’י ח’ב עמ' רלב
ה אף על פי שלא נתבאר בתורה בפירוש שחייבים להתפלל בכל יום, מכל מקום דבר מסתבר הוא שחיוב התפלה הוא בכל יום, וכשם שאדם נצרך למאכל ומשתה בכל יום, כך צריך בכל יום לבקש ולהתפלל על צרכיו. [ילקו’י, מהדורת תשס’ד, תפלה כרך א', עמו' לג, סי' פט הער' א'. שאר’י ח’ב עמ' רלג
ו בגמרא ברכות (כו.) אמרו, מעוות לא יוכל לתקון זה שביטל קריאת שמע של ערבית, וקריאת שמע של שחרית, או תפלה של שחרית או תפלה של ערבית. ואף לפי מה שאנו נוקטים דחיוב תפלה הוא מן התורה, ודי בתפלה אחת מן התורה, מכל מקום מדרבנן המבטל תפלת שחרית הרי הוא בגדר מעוות לא יוכל לתקון. ואם היה אנוס, מתפלל תשלומין. [ילקוט יוסף שם עמ' לה, סימן פט הערה א'
ז יש מי שכתב, דגם להסוברים דחיוב תפלה מדרבנן, אם עומד ומתפלל מקיים בזה מצוה מן התורה ולעבדו בכל לבבכם, אלא שאין זו מצוה חיובית שחייבים לקיימה בכל יום, אלא מצוה קיומית, שאם מתפללים מקיימים מצוה. ויש חולקים ואומרים דלהסוברים דחיוב תפלה מדרבנן הוא גם כשעומד ומתפלל, דגם באופן כזה מקיים מצוה מדרבנן ולא מן התורה. [ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, תפלה כרך א', עמוד לח, סימן פט הערה א'. שאר’י ח’ב עמוד רלו
ח אף על פי שמצות התפלה היא מצוה מן התורה, [ולדעת התוס' והרמב’ן היא על כל פנים מצוה מדרבנן], מכל מקום לא תיקנו ברכה על מצוה זו, מכמה טעמים. ויש אומרים שהטעם לכך הוא משום שאין לה קבע. ועוד, שאין מברכים על מצוות שחייבים בהם תדיר, ואין לך עיתים להפטר ממנה. ועוד שלא מצינו ברכה על מצוה שהיא ברכה, כשם שאין מברכים על מצות ברכת המזון, ואין מברכים על מצות קידוש והבדלה, שהם עצמם ברכות. ועוד, שהעיקר הוא אצלינו דתפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, ואף שחייב להוציא בשפתיו, מאחר והעיקר הוא בכוונת הלב, לפיכך לא שייך לברך על דבר שעיקרו כוונת הלב. [ילקו’י, תשס’ד, תפלה כרך א', עמוד לה, סימן פט הערה א'
ט אף על פי שאין מדת הקדוש ברוך הוא כמדת בשר ודם להתחרט על דברים שנגזרו, מכל מקום בכוחה של התפלה הנאמרת בכוונה לשנות הגזרות, שעל ידי התפלה האדם משתנה ומתקרב להקב’ה, מתקדש ומתעלה לפניו ושם מבטחו בה'. ואז המזל משתנה, כי לא על אדם כזה נגזרה הגזרה. ובפרט שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של ישראל. ועוד, כי עיקר התפלה אינה רק כדי שיתברר בשכלו כי הוא בכל דבר ברשות השי’ת, ואז יגיע אליו היראה וההכנעה. וראוי לו לאדם להרבות בתפלה לפני השי’ת שיחזקהו ביראת שמים וביראת חטא. [ילקוט יוסף, מהדורת תשס’ד, תפלה כרך א', עמוד לה, סימן פט הערה א', שארית יוסף חלק ב' עמוד רמג
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.