Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
07:12 : Mise des Téfilines
08:21 : Lever du soleil
12:39 : Heure de milieu du jour
16:56 : Coucher du soleil
17:47 : Tombée de la nuit

Paracha Vayétsé
Vendredi 2 Décembre 2022 à 16:37
Sortie du Chabbath à 17:49
Afficher le calendrier
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

La Haftara (Halakha 9 à 24)

Rav Emmanuel BENSIMON

סימן קמד - דיני ההפטרה

ט קהל שיש להם רק ספר תורה אחד, ונמצאו בו דיבוקים ופירודים רבים, יש להורות להם לקרוא בספר תורה זה עד שימצאו ספר תורה אחר, או עד שיתקנו את הספר תורה שלהם. אבל לא יברכו על קריאתו תחלה וסוף, אלא יקראו פרשת השבוע בלי ברכה. ואם נהגו לברך על ההפטרה, אין מזניחין אותם, שיש אומרים שבברכות השבח אין אומרים ''ספק ברכות להקל'', וכדאי הוא מרן השלחן ערוך לסמוך עליו. אבל לכתחלה במקום שאין מנהג יש להורות להם שגם על ההפטרה לא יברכו, שספק ברכות להקל גם בברכות השבח. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קעה 

י במנחה של יום הכפורים ובמנחה של תשעה באב, שיש הפטרה והשלישי הוא המפטיר, אין לומר קדיש בין קריאת הספר תורה להפטרה, שמאחר והמפטיר הוא מחובת היום, ומתוך השלשה העולים לספר תורה, אסור לו להפסיק בקדיש בין הקריאה להפטרה, משום הפסק. אלא יאמר הקדיש אחרי ברכות האחרונות של ההפטרה, ואחר שיאמרו מזמור לדוד הבו לה' בני אילים בעת החזרת הספר תורה, יחזור השליח צבור לומר קדיש לפני תפלת מנחה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קעו. ילקוט יוסף מועדים הלכות יוהכ''פ. וכן הוא בחזון עובדיה על ימים נוראים, עמוד שנח 

יא ברכה ראשונה הנאמרת קודם ההפטרה, חשובה כולה כברכה אחת, ואין להפסיק באמצע הברכה. וגם אין לענות אמן כי אם בסיום הברכה ''ובנביאי האמת והצדק''. [ילקו''י שם, עמוד קעט 

יב העולה מפטיר ובטעות קראו לו רק שני פסוקים, ובירך כבר ברכה אחרונה, יחזור ויקרא שלשה פסוקים, ולא יברך שוב. ואם טעו וקראו לו רק ב' פסוקים וחצי, ובירך, אין צריך לחזור ולקרוא לו עוד פסוק, דבדיעבד יצא ידי חובה בקריאת ב' פסוקים וחצי. [ילקו''י שם, עמ' קעט. שאר''י ח''ג עמו' רעו 

יג מי שבירך על ההפטרה והתחיל לקרוא הפטרה אחרת, והזכירוהו הקהל, אינו חוזר לברך, ולא הוי הפסק, דספק ברכות להקל. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קעט 

יד צבור שטעו והפטירו בנביא בהפטרה אחרת שלא מענין הפרשה, לא יצאו ידי חובתם, וצריכים לחזור ולהפטיר שוב בהפטרת השבוע, אבל לא יברכו ברכות ההפטרה. וכל זה כשבירכו ברכה אחרונה של ההפטרה, הא לאו הכי יקראו גם ההפטרה של פרשת השבוע, ולאחריה יברכו ברכות ההפטרה. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, עמוד קפ 

טו כשחל ראש חודש בשבת, אין להזכיר בברכות ההפטרה ראש חודש כלל, ויש לחתום ''מקדש השבת'' בלבד, ואין לשנות. וכן בשבת חול המועד סוכות ופסח, שאין להזכיר בברכות ההפטרה אלא מקדש השבת בלבד. ומכל מקום אם טעה המפטיר והזכיר של חג סוכות בברכות ההפטרה, אין מחזירין אותו. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קפא 

טז העולה מפטיר יש לו לענות אמן אחר ברכת ''מקדש השבת'' שבסוף ברכות ההפטרה, וכן נוהגים החכמים הבקיאים בהוראה, והעושה כן הרי זה חכם ומשובח, וכן ראוי להנהיג. [שם, עמ' קפב 

יז מצוה להדר לקרוא ההפטרה מתוך ספר ההפטרות הכתוב בכתב יד בקדושה על קלף. ואפילו אם הוא רק ליקוט הפטרות של שבתות השנה, ואינו ספר נביא שלם. ואם אין שם ספר כזה, עדיף לקרוא את ההפטרה מספר נביא שלם (בדפוס) מאשר לקרותה מתוך החומשים הנדפסים. ומכל מקום מה שנהגו בכל תפוצות ישראל לקרוא את ההפטרה בחומשים הנדפסים, יש להם על מה שיסמוכו. ומנהג קדמון הוא. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קפב 

יח כבר נתבאר לעיל שמותר להניח ספר ההפטרות העשוי בגלילה כעין ספר תורה בתוך ארון הקודש, ליד ספרי התורה, ואין בזה איסור של הורדת הארון מקדושתו, שהוא מיוחד לספרי תורה, שלב בית דין מתנה עליהם. וכן נהגו, ולפיכך גם נהגו להצניע רימוני ספר תורה ויתר תשמישי קדושה בארון הקודש. ומעשים בכל יום שכאשר נמצא בשעת קריאת התורה טעות בספר תורה, או דיבוקים ופירודים, מחזירין הספר תורה לארון הקודש, אף שהוא פסול. [ילקוט יוסף, שם, עמוד קפג 

יט אין להתיר להשתמש ברימוני הספר תורה להניחם בראש ספר ההפטרות, שיש להגדיל מעלת קדושת הספרי תורה על קדושת ספרי הנביאים, אלא יש לעשות רימונים מיוחדים לספר ההפטרות, ויש בהם היכר. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות קריאת התורה ובית הכנסת, עמוד קפד  

כ נכון שלא להגביה את ספר ההפטרות בשעה שמגביהים את הספר תורה, להראותו לצבור כשהוא פתוח. ואף על פי כן אם נהגו להגביה ספר ההפטרות אין לערער על מנהגם. [שם עמו' קפד 

כא הנוהגים לומר פסוק ''גואלינו ה' צבאו-ת שמו קדוש ישראל'' לאחר סיום קריאת ההפטרה, לפני הברכות, אין צורך למנוע מהם הפסוק, ואין לשנות מן המנהג, שהוא פסוק הבא לסיים בכי טוב ובדברי נחמה מהנביא. [ילקוט יוסף, חלק ב', ספר על הלכות קריאת התורה ובית הכנסת עמוד קפד 

כב מי שנתחייב בברכת ''הגומל'', כגון שהיה חולה ג' ימים ונתרפא, וכדומה, ועלה לעליית מפטיר, יברך ברכת הגומל אחר סיום ברכות ההפטרה. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קפה 

כג ספרדי שנקרא לעלות לתורה במנחה של תעניות צבור אצל קהל אשכנזים, הנוהגים להפטיר, יעלה לספר תורה ויפטיר בברכות. [ילקוט יוסף, ב', ספר על הלכו' קריאת התורה וביהכ''נ, עמוד קפה 

כד כשאולם בית הכנסת גדול, ורוצים להשמיע את ההפטרה בתשעה באב דרך הרם-קול, וכן למנהג האשכנזים המפטירים בכל מנחה של תעניות צבור, מעיקר הדין אין בזה כל מניעה, ואף היושבים בריחוק מקורא ההפטרה, ובלעדי הרם-קול לא יכולים לשמוע את ההפטרה, אינם חייבים להתקרב לתיבה לשמוע את קריאת ההפטרה מהמפטיר. [ילקוט יוסף, הלכות קריאת התורה עמוד קפו 

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.