Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
04:20 : Mise des Téfilines
05:51 : Lever du soleil
13:54 : Heure de milieu du jour
21:57 : Coucher du soleil
22:59 : Tombée de la nuit

Paracha Kora'h
Vendredi 1er Juillet 2022 à 21:39
Sortie du Chabbath à 23:03

Hiloulot du jour
Rav Chlomo Kluger
Yossef Hatsadik
Afficher le calendrier
Vidéo Importante
Torah-Box & vous
Jeudi 30 Juin 2022
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

Achré de la prière du matin (Halakha 1 à 10)

Rav Emmanuel BENSIMON

סימן קלב - אמירת אשרי ובא לציון, והמשך התפלה

א בימים שאין אומרים בהם תחנונים ונפילת אפים המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח שאין אומרים בהם מזמור ''יענך ה' ביום צרה'', וכן אין אומרים בהם מזמור ''תפלה לדוד הטה ה'. אזנך ענני'', הואיל ונאמר בו ''ביום צרתי אקראך'', ואין ראוי להזכיר יום צרה בימים שאין בהם תחנונים ונפילת אפים. וגם כשיש חתן או אחד מבעלי ברית בבית הכנסת, ואין אומרים וידוי, אין אומרים גם מזמור יענך ה' ביום צרה. [שארית יוסף חלק ג עמוד רלז. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה א עמוד תלז

ב צריך ליזהר לומר קדושת ובא לציון בכוונה, שאמרו חכמים, מיום שחרב בית המקדש העולם עומד על קדושת ובא לציון. ומתרגמין קדושת ובא לציון, כדי שהכל יבינו הקדושה. ונהגו שהשליח צבור אומר התרגום בלחש. [שארית יוסף חלק ג עמוד רמב. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ב, עמוד תלט

ג כשצריכים להכריז בצבור על איזה דבר, כגון שיעור תורה וכדומה, יש להכריז קודם אשרי, ולא להפסיק בין אשרי ללמנצח. וכל שכן בשעה שהצבור אומרים אשרי או ובא לציון, כדי שלא תתבטל כוונת הצבור. [שארית יוסף חלק ג עמוד רמג. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ג

ד אף על פי שהלכה רווחת שכל דבר שבקדושה אינו נאמר בפחות מעשרה, מכל מקום הקדושה שאומרים באמצע ''ובא לציון גואל'', הנקראת ''קדושה דסידרא'', מותר ליחיד לאומרה, ואפילו בלא טעמי המקרא, אלא שטוב ונכון שיחיד יאמרנה עם טעמי המקרא, לצאת ידי חובת כל הפוסקים. [שארית יוסף חלק ג עמוד רמג. ילקוט יוסף, תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ד עמוד תמ

ה מנהגינו לישב בעת אמירת קדושת ובא לציון בשחרית, וכן במנחה של שבת, וכן ב''ואתה קדוש'' שאומרים במוצאי שבת. וכן ראוי לנהוג. [ילקו''י, תשס''ד, תפלה כרך ב, סי' קלב הערה ה, עמו' תמא

ו נכון שלא לצאת מבית הכנסת קודם קדושת ובא לציון, לכל הפחות, דכיון שהעולם מתקיים על זה צריך ליזהר מלזלזל בזה. ולכתחלה לא יצא מבית הכנסת עד סיום התפלה כולה. ונהגו העולם שלא לחלוץ תפילין עד אחר קדושת ובא לציון. אך אם חולץ של רש''י ומניח רבינו תם, שפיר דמי לקרוא בהם קדושת ובא לציון. [שאר''י ח''ג עמוד רמג. ילקו''י, תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ו, עמוד תמב

ז קודם הוצאת הספר תורה בשני וחמישי אומרים חצי קדיש, ולאחר אשרי ובא לציון אומרים קדיש תתקבל. וביום שיש בו מוסף אומרים קדיש תתקבל מיד אחר החזרה, קודם קריאת התורה. [שארית יוסף חלק ג עמוד רמג. ילקוט יוסף, תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ז, עמוד תמג

ח שליח צבור שטעה ואמר קדיש תתקבל קודם אשרי ובא לציון, יחזור ויאמר קדיש תתקבל פעם שנית, לאחר ובא לציון. [שארית יוסף ח''ג עמוד רמג. ילקוט יוסף, תשס''ד, תפלה כרך ב, סי' קלב הערה ח

ט במקום שנוהגים להקל שאחד אומר החזרה ואחר אומר קדיש תתקבל, יש להעלים מהם עין, על פי דברי הרב עיקרי הד''ט בשם הרב פחד יצחק שהתיר מטעם שאומרים תתקבל ''צלותהון ובעותיהון''. ועל כל פנים לכתחלה בודאי שראוי שהשליח צבור עצמו יאמר קדיש תתקבל. וכל שכן למנהגינו שאומרים צלותנא ובעותנא עם צלותיהון וכו'. ולכן במקום שיש שם שני אנשים שיש להם יאר-צייט, ושניהם מחלקים התפלה ביניהם, שהאחד מסיים החזרה וחבירו אומר אשרי ובא לציון וכו', לכתחלה השליח צבור הראשון הוא זה שיאמר את הקדיש תתקבל, ולא השליח צבור השני. [ילקוט יוסף, תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה ט, עמוד תמג

י אם השליח צבור שאומר את החזרה אינו יכול לגמור שארית התפלה מאיזה סיבה שהיא, ואינו אומר קדיש תתקבל כדי לעשות בו הג' פסיעות, יפסע ג' פסיעות תיכף אחר תפלת החזרה. [ילקוט יוסף, תשס''ד, תפלה כרך ב, סימן קלב הערה י', עמוד תמז

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.