Le programme des soirées, chabbath, séjours et voyages organisés
Faîtes venir gratuitement un Rav de Torah-Box chez vous ou dans votre communauté
Besoin d'une bénédiction ? Torah-Box prie pour vous dans des lieux saints tout au long de l'année.
Besoin d'un conseil personnalisé ou d'une bénédiction ? L'Admour de Ougvar vous reçoit en entretien privé par téléphone.
Plus de 150 livres disponibles à l'achat et des articles Judaica !
Des fiches pratiques pour tout savoir en un coup d'oeil sur tous les thèmes du judaïsme.
Dédicacez l’une de nos prochaines parutions ou réédition
Les fêtes, hiloulot et autres événements importants de l'année
Les horaires des Chabbath de l'année
Les horaires et dates des fêtes
Rejoignez un groupe d’étude dans la discipline de votre choix, en Zoom, avec un Rav de Torah-Box
Etudiez entre femmes en petit groupe sur le sujet de votre choix
Ponctuellement ou de manière régulière, organisez un cours chez vous ou dans votre communauté.
L'annuaire des cours de Torah réguliers près de chez vous n'importe où dans le monde
Les prières écoutables en audio, découpées passage par passage et prononcées d'une manière lente et agréable.
Toute la Bible Fr/He avec le commentaire de Rachi ainsi que tout le Talmud expliqué.
Toutes les Parachiot et les Haftarot de la Torah, montée par montée, pour tous les rites.
Apprenez les Ta'amim (cantillations) en ligne
Apprendre les prières clés sur les airs classiques des grands maîtres de la 'Hazanout
Tous les chants de Chabbath en audio
Une question sur le judaïsme ? Le service question au Rav vous répond.
Confiez-vous en toute confidentialité à notre équipe de thérapeutes & coachs, 6j/7.
Vous voulez mettre fin à une discorde ? On vous aide à faire le premier pas.
Donnez votre Maa'sser aux démunis et à la diffusion de la Torah
Un outil simple pour calculer votre Ma'asser en ligne
Plateforme gratuite de collecte de dons
Dédicacez un cours, un service, un livre ou une page du site pour la raison de votre choix !
Une web radio qui mixe musique juive, émissions sérieuses et divertissantes et cours de Torah toute la journée !
La plus grande plateforme de musique juive cachère au monde !
Les horaires de Chabbath personnalisées pour votre ville
Les cours vidéos, audios et articles sur la Paracha de la semaine
Transmettez des noms de malades pour que la communauté prie pour eux
Prenez sur vous une Mitsva pendant un jour, une semaine ou un mois pour ajouter du mérite au peuple juif et le protéger.
Calculez simplement le jour anniversaire du décès d'un proche
Faîtes réciter le Kaddich pour vos proches disparus par des érudits en Torah
Dédicacez un cours, un service ou une page entière du site pour l'élévation de l'âme d'un proche
Retrouvez le Magazine Torah-Box distribué chaque semaine en France & en Israel
Un sidour clair et pratique qui comporte toutes les prières pour tous les rites
Les dates et horaires des fêtes
Trouvez rapidement les coordonnées du Mikvé le plus proche de l'endroit où vous vous trouvez
Calculer facilement la date d'une Bar-Mitsva
Tribunal rabbinique pour résoudre les litiges financiers
Tribunal rabbinique pour les questions relatives aux statuts personnels : (conversion, Agouna, autre)
Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א כל דבר שאסור לישראל לעשותו בשבת, אסור לומר לנכרי לעשותו, בין אם יעשה זאת בשבילו בחנם, בין אם יעשה זאת תמורת תשלום. בין מלאכות האסורות מן התורה, ובין מלאכות האסורות מדברי סופרים. ואין הבדל בין אם אומר לו מערב-שבת לעשות לו המלאכה בשבת, או אם אומר לו כן בשבת עצמה. [ואף במקום מצוה אסור לומר מערב שבת לנכרי שיעשה מלאכה בשבת האסורה מדאורייתא. ובמלאכה דרבנן ראה להלן סעיף נג ויש מי שאומר שאיסור אמירה לגוי בעצם יום השבת הוא מן התורה, אולם לדינא אמירה לגוי גם בשבת עצמה אינה אסורה אלא מדרבנן. [ילקו''י שבת א' סי' רמו, ובאורך בשבת ב' עמ' רכז, ועמ' תרלא
ב אסור לרמוז לנכרי בשבת בלשון ציווי שיעשה מלאכה בשבילו, אפילו אם רומז לגוי בידיו או בראשו וכדו'. אבל אחר השבת מותר לומר לו ברמז למה לא עשית עבורי דבר פלוני בשבת שעברה [אף שהוא רמז ברור], והנכרי מבין מתוך דבריו שרצונו שיעשה כן בשבת הבאה. וראה להלן סעיף כד. אבל רמז שאינו בלשון נוכח וציווי, אלא דרך סיפור דברים בעלמא, מותר אפילו בשבת עצמה, וכגון שאומר לו: הנר אינו מאיר יפה, והנכרי שומע ומבין מאליו ומתקנו. ואף על פי שהדין ידוע שאם הדליק גוי את הנר לצורך ישראל, אפילו עשה כן מעצמו, אסור ליהנות ממנו ישראל עד אחר השבת בכדי שיעשו, כאן מדובר שאפשר ללמוד בדוחק לאור הנר (כשיש שומר עליו שלא יטה), הילכך אין כאן הנאה ממש ממה שעושה הגוי, וברמז כזה מותר אף לכתחלה. וכן גוי שהביא לישראל בשבת מעטפה סגורה, ובה מכתב, אומר לגוי ''איני יכול היום לקרות המכתב כי היום שבת'', והגוי מבין, ופותח אותה כדי שיוכל הישראל לקרות המכתב. וכן כל כיוצא בזה. ומעיקר הדין יש להקל בזה אף באמירה בפירוש. [ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמוד רלו
ג לפיכך מי ששכח להדליק אור בבית, או שאירע לו קצר חשמלי, ויש שם נרות שיכול להשתמש קצת לאורם, מותר לרמוז [דרך סיפור דברים] לנכרי שידליק את החשמל, כגון שיאמר לו אין אור הנרות מספיק, ואז מותר להשתמש באור זה כל דבר שיכל לעשותו קודם הדלקת החשמל, אפילו שימוש שעל ידי הדחק. [וכמבואר בסימן רעו [ילקו''י שבת ב' עמוד רלח
ד אולם מי ששכח להדליק את האש בכיריים של הגז, או ששכח להכניס את תקע חוט החשמל של הפלאטה או של התנור בשקע החשמל, אין להקל לרמוז לגוי [אף בלשון סיפור דברים] שיחבר את התקע לשקע בשבת, שהרי אסור לו ליהנות ממלאכת גוי בשבת. ואפילו אם עשאו הנכרי מעצמו בשבת, אסור ליהנות ממנו בשבת. וגם במקומות שיש שם ''גוי של שבת'' המקבל שכר [אחר השבת] על כל פעולה שעושה עבור הישראל, אין להקל שיעשה מלאכה בבית ישראל. [ילקוט יוסף שבת ב' עמוד רלח, ושם דחינו מ''ש במנוחת אהבה להקל בזה, שהרי בש''ע לא התיר בכהאי גוונא שגוי יתפור חליפה ויכתוב ספר אלא בבית גוי, ולא בבית ישראל
ה אסור לכתוב מערב שבת על פתק לעשות איזה מלאכות בשבת, ולהראות את הפתק לגוי בשבת [או מערב שבת], כדי שיעשה אותם, דהוי רמז בדרך ציווי. [ילקוט יוסף שם, עמוד רמא
ו מותר לומר לגוי בשבת לתת על הפלאטה תבשיל שרובו רוטב, אף שהתבשיל יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו. וכן מותר לומר לגוי לחמם על הפלאטה מים צוננים, אם הוחמו מערב שבת בחום שהיד סולדת בו, דכיון שיש בדבר מחלוקת בפוסקים אם יש בזה משום בישול או לא, ולדעת הרמב''ם והרשב''א הדבר מותר, מותר לומר לגוי לעשותו בשבת, [אף שההלכה נפסקה לאסור בזה על ידי ישראל, משום ספק דאורייתא לחומרא מכל מקום על ידי גוי מותר מאחר שאמירה לגוי שבות והוה ליה ספק במילתא דרבנן, וספק דרבנן לקולא. ואין הבדל בזה בין דברים האסורים מן התורה, לדברים האסורים מדברי סופרים ונפסקה בהם ההלכה לאסור בישראל, דכל שיש מחלוקת הפוסקים על ידי גוי מותר. [ב''י סי' שיד ''ומיהו ע''י גוי שרי כיון דאיכא מאן דשרי''. וכ''כ בשיו''ב, שער אריה, תפארת ישראל, ועוד. ומ''ש הרמ''א ברנג ס''ה דאם אמר לגוי להחם הקדרה אם נצטנן אסור לאוכלו וכו', היינו שאמר לגוי להחזיר על אש גלויה, והרשב''א איירי כשאמר להדליק אש, כמבואר בב''י בשם הרשב''א. וע' בביאור הלכה. וראה בילקו''י שבת ב' עמו' רמא, ועמ' תרכז, ושבת ג' עמ' רז, ובשאר''י ח''ג עמוד תה
ז והוא-הדין לענין תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי, שאם יש צורך בדבר ואין לו עצה אחרת, מותר לומר לגוי בשבת להניחו על גבי פלאטה חשמלית [הדלוקה מבעוד-יום] אף שעל ידי כך ייגמר הבישול. [ילקוט יוסף שבת כרך ב עמוד רמב
ח דבר שאינו אסור מצד הדין אלא מצד חומרא וחסידות, מותר לומר לגוי לעשותו בשבת לצורכו. [ילקוט יוסף שבת כרך ב עמוד רמב
ט ישראל המטלפן במוצאי-שבת מארץ ישראל לחוץ-לארץ לגוי הנמצא בחו''ל, ורוצה לצוותו על עשיית איזה דברים לצורך הישראל, אף על פי שהגוי יעשה דברים אלו בשבת, אין בזה איסור אמירה לגוי, מאחר שבמקומו של הישראל כבר יצאה השבת. [ילקו''י שם עמ' רמג
י מי שיודע שקרוביו החילוניים בחוץ לארץ מטלפנים אליו מארצות הברית לארץ ישראל במוצאי שבת שלנו, לא ירים את שפופרת הטלפון, משום איסור מסייע בידי עוברי עבירה, שהרי במקומם עדיין הוא שבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד רמג
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.