Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א שבח ברכת ישתבח הוא עצום, ושלשה עשר השבחים שבברכת ישתבח נאמרים בלי הפסק, וכל שכן שלא יהיה הפסק בין השבחים בדיבור ח’ו, והמפסיק עונשו גדול מאד. ומכל מקום אין צריך שיאמרם בנשימה אחת, שהרי צריך לאומרם בנעימה כמסדר שבחו של מלך, אלא העיקר שלא יפסיק ביניהם בשהייה בעלמא. ואם שמע קדיש או קדושה והוא באמצע הי’ג שבחים, יענה אמן וקדושה, ואחר שסיים לענות יש אומרים שיחזור לתחלת ישתבח. ויש חולקים ואומרים שאין לחזור שוב מישתבח, דהוי כמוסיף, ומכל מקום נראה שאין להקפיד כל כך אם חוזר לומר שוב את הי’ג שבחים. ואחר שהתחיל הברכה ואמר ברוך אתה ה', אין להפסיק לענות אמן דברכות באמצע הברכה, כי ברכה זו תקנוה אנשי כנסת הגדולה. אך אם שמע קדיש, יענה חמשה אמנים ראשונים של הקדיש, דהיינו עד דאמירן בעלמא ואמרו אמן. ויענה אמן יהא שמיה רבא עד עלמיא יתברך, ולא יענה עד דאמירן בעלמא, וכדין הנמצא באמצע קריאת שמע וברכותיה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הערה א'. שארית יוסף ח’ב עמוד סב
ב אין ברכת ישתבח פותחת בברוך, לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר, ששתיהן נתקנו על פסוקי דזמרה, זו לפניהם וזו לאחריהם, ואין הזמירות מפסיקות ביניהם. ולכן אין לומר ישתבח אלא מי שאמר ברוך שאמר וקצת מפסוקי דזמרה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, הל' פסד’ז, סי' נד הע' ב, שאר’י ח’ב עמ' סד
ג אין לענות אמן אחר מלך גדול ומהולל בתשבחות, אלא אחר חי העולמים, ששם הוא סיום הברכה. [כ’כ בתשו' הרא’ש כלל ד' סי' יב, ובש’ע סי' נד ס’א]. והמנהג לומר חי העולמים, חי בניקוד פת’ח. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הערה ג, עמוד שלב, שארית יוסף ח’ב עמ' סה
ד כל העונה אמן אחר ברכת עצמו הרי זה מגונה. אבל אם בירך יותר מברכה אחת, מנהגינו לענות אחר הברכה האחרונה, ולכן עונים אמן אחר ברכות ההפטרה, וברכת יהללוך שבהלל, ובסיום ברכת ישתבח, וכדומה. [ברכות מח: ילקו’י מהדורת תשס’ד, הל' פסד’ז, סימן נד הערה ד'. שאר’י ח’ב עמ' סו
ה נוסח הברכה הוא ‘מלך גדול ומהולל בתשבחות’, ולא ‘אל מלך גדול ומהולל בתשבחות’. וכן צריך לומר ‘בפה עמו’. וצריך לומר בתשבחות התי’ו בחיריק, ולא בשורוק. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הערה ה'. עמוד שלד. שאר’י ח’ב עמ' סז
ו המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו, כדי שלא יפסיק בין סידור שבחו של מקום, שהם פסוקי דזמרה, לבין התפלה. [ירושלמי, הרי’ף והרא’ש ריש אין עומדין]. ואין לדבר גם בארמית. ומצוה מן המובחר שלא להפסיק ביניהם אפילו בשתיקה, אלא לצורך השלמת מנין וכדומה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הע' ו', עמוד שלד. שאר’י ח’ב עמ' עא
ז אם הגיעו הצבור לסוף פסוקי דזמרה, ועדיין אין מנין בבית הכנסת, יכולים להמתין בין ישתבח ליוצר עד שיגיעו עוד אנשים להשלמת המנין. אולם אם יש חשש שעל ידי ההמתנה יעבור זמן קריאת שמע, ימשיכו בתפלתם אף ביחידות. וכבר נתבאר לעיל (סימן נא) שכאשר ממתינים להשלמת המנין, מותר ליחידי הקהל לסיים ברכת ישתבח, וללמוד בין ישתבח ליוצר. ומכל מקום נכון להחמיר שלא להוציא בשפתיו אלא לעיין בספר בהרהור בלבד. אבל באמצע פסוקי דזמרה, אין להתיר בזה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הע' ז, שאר’י ח’ב עמו' סז. ושם בהערה אם מותר לומר קדיש על ישראל סמוך לברוך שאמר. וראה בזה בילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' מח הערה יב
ח השומע ברכה מחבירו והוא בין ישתבח ליוצר, עונה אמן וגם ברוך הוא וברוך שמו. [דעניית ברוך הוא וברוך שמו נחשבת כהפסק לדבר מצוה, שמותר בין ישתבח ליוצר]. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הערה ח' עמוד שלח
ט המפסיק לקדושה בין ישתבח ליוצר רשאי לומר כל הנוסח של הקדושה נקדישך ונעריצך וכו'. שלא גרע מכל דיבור של מצוה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הלכות פסד’ז, סי' מו הערה ט
י כשממתינים למנין בין ישתבח ליוצר, יש אומרים שמותר לקרוא חק לישראל בין ישתבח ליוצר. ומכל מקום הרוצה להחמיר יוכל לעיין בספר בהרהור לבד. [ילקו’י שם סי' נד/ט עמוד שלט
יא בין ישתבח ליוצר, אם חסר מנין ורוצים לקרוא לאחד להשלים מנין, ואינו מבין על ידי רמז, או היכא דאי אפשר על ידי כתיבה, מותר לקרוא לעשירי אחר ישתבח ולדבר עמו שיצטרף למנין. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הערה י' עמוד שלט, שאר’י ח’ב עמ' עא בהערה
יב על השליח צבור לומר ישתבח מעומד, כשהוא ליד התיבה, כדי שלא יצטרך להפסיק בין ישתבח לקדיש. ולכן אם ממתינים לעשירי כדי לומר הקדיש, על השליח צבור להמתין קודם אמירת ישתבח. אולם היחיד יכול לסיים ברכת ישתבח ולהמתין לפני הקדיש. ומנהגינו בארץ ישראל שהקדיש שלפני יוצר אומר אותו השליח צבור בלבד. ואם השליח צבור סיים ברכת ישתבח ורק אחר כך התברר שאין שם מנין, והצבור המתין עד שהגיע עשירי להשלמת מנין, יכול השליח צבור לומר קדיש, אף שהעשירי לא שמע ברכת ישתבח. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סימן נד הער' יב. שאר’י ח’ב עמוד ע'. וע' בטוש’ע (סי' נג ס’א). ובמג’א ובפתח הדביר סימן נב סק’א
יג מנהגינו שהיחיד אומר ישתבח מיושב, ואין צריך לעמוד. ורק השליח צבור אומרה מעומד, כדי לומר קדיש מעומד. ומנהג האשכנזים כדעת הרמ’א שגם היחיד עומד בברכת ישתבח. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד, שאר’י ח’ב עמוד ע'
יד מי שלא היו לו ציצית ותפילין והביאו לו בין ישתבח ליוצר, מתעטף בציצית ומניח תפילין בברכה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הע' יד, שאר’י ח’ב עמ' עב
טו בעשרת ימי תשובה אומרים מזמור שיר המעלות ממעמקים וכו', בין ישתבח ליוצר, ואין בזה שום חשש של הפסק, דנחשב כחלק מסדר התפלה. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הע' טו עמוד שמג, שארית יוסף ח’ב עמו' עב
טז טוב לומר שיר המעלות גם בהושענא רבה, אחר שגם הוא בכלל ימי הדין. [ילקו’י מהדורת תשס’ד, ספר על הל' פסד’ז, סי' נד הע' טז. עמוד שמד, שאר’י ח’ב עמוד עג
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
