Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
06:56 : Mise des Téfilines
07:57 : Lever du soleil
13:39 : Heure de milieu du jour
19:19 : Coucher du soleil
20:03 : Tombée de la nuit

Paracha Haazinou
Vendredi 7 Octobre 2022 à 18:59
Sortie du Chabbath à 20:02
Afficher le calendrier
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

Les bénédictions sur les fruits de l'arbre (Halakha 1 à 11)

Rav Emmanuel BENSIMON

הלכות ברכת הפרותסימן רב - דיני ברכת פירות האילן

א חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, ומונין מערב עד ערב ולא מבוקר עד בוקר. וגם בשבת ויום טוב צריך לברך מאה ברכות, ולכן ראוי לכל ירא שמים למנות את הברכות שמברך מליל שבת, כדי להשלים למאה ברכות. אך אם אי אפשר לו להרבות במיני מגדנות, יפטור עצמו בשמיעת ברכות התורה וברכות ההפטרה. [ילקו''י על ברכות, תשס''ד, עמוד תשכד. ילקו''י על הלכות פסד''ז, מהד' תשס''ד, סי' מו. וע''ש בפרטי דיני מאה ברכות בכל יום. ואם יוצאים י''ח באמירת אין כאלהינו וכו

ב על כל פירות האילן מברך בתחלה בורא פרי העץ. ועל היין מברך עליו בורא פרי הגפן. [מתני' פ''ו דברכות. טוש''ע סי' רב ס''א. והיינו בין בפירות שבעת המינים בין בשאר פירות, ברכתם הראשונה היא בורא פרי העץ. ואף שגידולם מן הארץ, לא פטרום בברכת בורא פרי האדמה, שברכה פרטית חשובה יותר, כדי להרבות בשבח המקום. והיין נתעלה לשבח, ונתקנה לו ברכה מבוררת יותר. וראה בילקו''י, על הלכות ברכות עמ' שצה 

ג כל פרי שהוא מסופק עליו אם ברכתו האדמה או העץ, יש לברך עליו מספק האדמה, ודלא כמי שאומר שמברכים עליו שהכל. וכן דעת מרן השלחן ערוך (סימן רו ס''א). שברכה מבוררת עדיפא טפי, מה שאין כן ברכת שהכל נהיה בדברו שהיא ברכה כוללת, ומה שאמרו על הכל אם אמר שהכל יצא, היינו בדיעבד. [שו''ת יביע אומר חלק ח' חאו''ח סימן כו בהערה עמוד קכא. שו''ת יחוה דעת חלק ו' ס''ס יג בהערה 

ד כשיש לפניו פרי שמסופק עליו אם ברכתו האדמה או העץ, [כגון בננה], ופרי שברכתו ודאי האדמה, יברך האדמה, ואף בשבת אינו רשאי להקדים לברך שהכל על הפרי שמסופק בברכתו. [שו''ת יביע אומר חלק ח' סימן כו. ילקוט יוסף על הלכות ברכות מהדורת תשס''ד, עמוד תשלז 

ה האוכל פרי שברכתו ודאית, כגון תפוח עץ שברכתו בורא פרי העץ, והפרי האחר שלפניו שנוי במחלוקת הפוסקים אם ברכתו בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה, כגון בננה או פאפיה, יכוין בפירוש בברכת בורא פרי העץ על התפוח, שאינו רוצה לפטור את הפרי המסופק, ואז יוכל לברך על הבננה והפאפיה בורא פרי האדמה, כמו שנוהגים על פי דברי מרן השלחן ערוך. ואם קדם ובירך העץ ולא כיון מפורש שלא לפטור הבננה, יהרהר ברכת הבננה בלבו. [יביע אומר חלק ח' חאו''ח סי' כו, והדר ביה ממ''ש בילקוט יוסף הלכות ברכות עמוד תשלז 

ו וכן אם יש לפניו אורז מבושל והוא שלם שלא נתמעך, שיש מחלוקת אם ברכתו בורא מיני מזונות או בורא פרי האדמה, ויש עוד לפניו ירקות מבושלים שברכתם בודאי בורא פרי האדמה, ורוצה לאכול מהירקות תחלה, כשמברך עליהם בורא פרי האדמה יכוין בפירוש שאינו רוצה לפטור את האורז בברכתו, ואחר כך יברך בורא מיני מזונות על האורז. אבל אם כבר בירך על הדבר שברכתו ודאית ולא נתכוין בפירוש שלא לפטור את הספק, אינו רשאי לברך, אלא יהרהר הברכה בלבו ודיו. ואמנם אם האורז והירקות מעורבים זה בזה, והעיקר אצלו זה האורז, מברך מזונות על האורז בלבד. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות מהדורת תשס''ד עמוד תשלח, שו''ת יביע אומר ח''ח סימן כו. הליכות עולם חלק ב' עמוד קיח 

ז ענבים שעדיין לא יצאו מידי ספק בוסר, מברכים עליהם ''בורא פרי האדמה'', עד שיהיו גדולים ביותר שיצאו מכלל ספק בוסר, שאז מברכים עליהם ''בורא פרי העץ''. ואם אכל מהם שיעור כזית, לא יברך לא מעין שלש ולא בורא נפשות. ואם הם מרים ואינם ראויים לאכילה אפילו על-ידי הדחק, אין מברכים עליהם כלל. [ילקוט יוסף ברכות עמ' שצה. הליכות עולם ב' עמ צד 

ח שאר כל האילנות שעדיין לא יצאו מכלל בוסר, כשהם ראויים לאכילה על-ידי הדחק, לדעת מרן השלחן ערוך מברכים עליהם ''בורא פרי העץ''. ולבסוף בורא נפשות רבות. ויש אומרים שמברכים עליהם שהכל. אך העיקר לדידן כדעת מרן השלחן ערוך לברך העץ. [ילקו''י ברכות עמ' שצה. הליכות עולם ח''ב עמ' צד   והאוכל תאנים או רימונים או תמרים הנאכלים על ידי הדחק, מברך עליהם בתחלה בורא פרי העץ, ולבסוף ברכה מעין שלש. [הליכות עולם ח''ב עמ' צה  

ט ענבים שעדיין לא יצאו מכלל בוסר, שבישלם באור ונעשו ראויים לאכילה, לכתחלה אין לאכול מהם כשיעור, ואם אכל מהם כשיעור, לא יברך ברכת ''מעין-שלש'', ולא בורא נפשות. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שצה 

י גרעיני אבטיח, בזמנינו שנוטעים את האבטיח לצורך הגרעינים, יש לברך על הגרעינים בורא פרי האדמה. וכן הדין בגרעיני חמניות. [ילקו''י הל' ברכות עמו' שצט ועמ' תשכה. שאר''י ג' עמו' שיז 

יא גרעינים מתוקים של פירות הארץ, ואוכל אותם בפני עצמן, אף שברכתם ''בורא פרי האדמה'', נהגו לברך עליהם שהכל. והמברך עליהם האדמה הרשות בידו אפילו שנהגו לברך שהכל. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד שצט. שו''ת יביע אומר ח''ט הערה צה 

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.