Logo Torah-Box
Aujourd'hui à Paris
07:12 : Mise des Téfilines
08:21 : Lever du soleil
12:39 : Heure de milieu du jour
16:56 : Coucher du soleil
17:47 : Tombée de la nuit

Paracha Vayétsé
Vendredi 2 Décembre 2022 à 16:37
Sortie du Chabbath à 17:49
Afficher le calendrier
Yalkout Yossef Online

Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :

Rav Emmanuel BENSIMON

L'heure de Min'ha (Halakha 1 à 8)

Rav Emmanuel BENSIMON

סימן רלג - זמן תפלת מנחה

א תפלת מנחה תקנוה כנגד תמיד של בין הערביים, שזמנו חצי שעה אחר חצות היום. [משש שעות ומחצה מהיום, בשעות זמניות  וכיון שבשאר ימות השנה [לבד מערב פסח] לא היו מקריבים קרבן התמיד אלא מתשע שעות ומחצה, לפיכך לכתחלה ראוי להתפלל מנחה קטנה, שהוא לאחר תשע שעות ומחצה מהיום. וכן הוא דעת הרמב''ם ומרן השלחן ערוך, דעדיף להתפלל מנחה קטנה. ולעולם יהא אדם זהיר וזריז בתפלת המנחה, שלא ישהה אותה, אלא מיד כשיגיע זמנה [מנחה קטנה] יתפלל [במנין  אולם הנוהגים להתפלל מנחה גדולה מנהגם נכון על פי ההלכה, ויש להם על מה שיסמוכו, שכן מבואר בזוהר הקדוש. ועוד, שרגילים לאכול ארוחת צהרים, ואסור לאכול סעודה משהגיע זמן התפלה עד שיתפלל. ואפשר שאפילו אם הניחו שומר שיזכירם להתפלל אין זה מועיל. ולכן הרוצה לסעוד ארוחת צהרים לפני תפלת מנחה, ראוי יותר לנהוג להתפלל מנחה גדולה קודם שיאכל. ומטעם זה נהגו בישיבות הקדושות להתפלל בכל יום מנחה גדולה לפני ארוחת צהרים, והוא מנהג שיסודתו בהררי קודש, וכן ראוי לנהוג. ומכל מקום הנוהגים להקל לאכול ארוחת צהרים קודם תפלת מנחה, ומתפללים מנחה קטנה כדעת מרן, יש להם על מה שיסמוכו, מפני שמלבד שכן המנהג בהרבה מקומות להקל בזה, גם מניחים שומר שיזכירם להתפלל, וגם יש להם זמן קבוע להתפלל מנחה בכל יום. אלא שעדיף יותר בכיוצא בזה להתפלל מנחה גדולה, כדי שיוכלו לאכול סעודת צהרים בהיתר אליבא דכולי עלמא. [ילקו''י הל' ברכות עמ' תרלז. הליכו''ע ח''א עמ' רנג

ב מי שאינו משיג מנין לתפלת ''מנחה קטנה'' ויש לו מנין רק לתפלת מנחה גדולה, עדיף להתפלל לכתחלה מנחה גדולה, ובצבור, מאשר להתפלל מנחה קטנה ביחיד, וכן ראוי להורות. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תרלט. ירחון קול תורה חשון תשס''ד עמוד נז

ג מצוה מן המובחר לכתחלה להתפלל מנחה עם החזרה מבעוד היום, קודם שקיעת השמש. ולא לאחר את תפלת מנחה עד השקיעה. וכן נראה שהיה מנהג רבינו האר''י ז''ל [להתפלל מנחה סמוך לשקיעה, ולא אחר השקיעה  ומכל מקום אם הצבור התעכבו מלהתפלל מנחה והמתינו למנין כדי להתפלל בצבור, רשאים להתפלל גם אחר השקיעה, בתוך שלש עשרה דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה. ומוטב להתפלל בצבור גם לאחר השקיעה, מאשר להתפלל ביחידות קודם השקיעה. שתפלה בצבור נשמעת ומתקבלת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא. ולפיכך, מי שאינו מוצא מנין לתפלת מנחה אלא לאחר השקיעה, הנכון הוא שיתפלל עם הצבור, ולא יקדים להתפלל יחיד קודם השקיעה. והדבר ברור שאין לצבור לוותר על חזרת השליח צבור לאחר השקיעה, אלא כל עוד שהשליח צבור יכול לסיים את תפלת החזרה קודם צאת הכוכבים, יש לעשות חזרה כדין. [שם עמ' תרמ

ד מותר להתחיל להתפלל מנחה בסוף זמן בין השמשות שלנו, שנמשך כשלש עשרה דקות וחצי [זמניות] אחר שקיעת השמש, ואף על פי שיודע מראש שלא יוכל לסיים תפלתו אלא לאחר בין השמשות, שאז הוא לילה, מכל מקום הואיל והתחיל בהיתר גומר והולך אפילו בלילה. ואין צריך לשער שיוכל להספיק להתפלל את רוב התפלה קודם שיעבור הזמן. אולם צבור שנתאחרו להתפלל מנחה, ואם יתפללו בלחש וחזרה לא תסתיים החזרה אלא בלילה, יש להם להתפלל בקול רם עם קדושה, כדי לסיים מנחה בתוך זמן בין השמשות. והדין כן גם במנחה של ערב שבת. [שאר''י ח''ג עמ' שסו, ילקו''י על הל' ברכות עמוד תשסד. יביע אומר ח''ז סי' לד, וח''י הערות על רב פעלים סימן ה'. וזה דלא כמו שכתבנו במהדו''ק של ילקו''י הלכות ברכות עמ' תרמא. ועיין בספר האשכול (הל' מנחה אות כה) שכתב, דכיון דהוא עראי, לא איכפת לן במה שמתפלל י''ח ברכות אחר צאת הכוכבים, כל שהתחיל בהיתר. ושם הביא מנהגם שהיו מתפללין בכה''ג הביננו, אבל ציין למנהג שנהגו להתחיל שמונה עשרה לפני צאת הכוכבים, ולסיים י''ח ברכות בליל שבת. ודע שאין להביא ראיה מדברי האשכול הנז' דלא אזלינן בתר תחלה, ממ''ש שהש''צ אומר ברכת מגן מחיה מתים והאל הקדוש בלבד, ואמאי לא כתב שיסיים שמונה עשרה. דע''כ לא קאמר אלא בש''צ ולא ביחיד. ודו''ק היטב

ה הדבר ברור שאין להתפלל תפלת מנחה אחר צאת הכוכבים, שהוא כרבע שעה אחר שקיעת השמש. ויש להזהיר את המתפללים אחר צאת הכוכבים שהם מברכים ברכות לבטלה, ולכן אף אם מבקשים ממנו להשלים מנין, אין לו להשלים מנין ולסייע בידם להתפלל אחר צאת הכוכבים, אלא ילך ממקום זה. וזמן צאת הכוכבים הוא כשיעור שלשת רבעי מיל לאחר השקיעה, דהיינו כשלש עשרה דקות וחצי [בדקות זמניות] אחר שקיעה החמה הנראית לעינינו. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תרמב

ו רשאים לומר וידוי ונפילת אפים בכל משך זמן בין השמשות, שהוא שלש עשרה דקות וחצי לאחר שקיעת החמה. [ילקו''י, דיני ברכות עמוד תרמד. וילקו''י תפלה כרך ב' מהדורת תשס''ד, עמוד תיא

ז בית כנסת שמתפללים בו מנינים רבים בזה אחר זה, כמו בכותל המערבי, ונכנס שם אדם להתפלל מנחה וערבית, וקודם שהתפלל מנחה שמע מהמנין הסמוך שליח צבור שאומר ''ברכו את ה' המבורך'' של תפלת ערבית, יענה עם הצבור ברוך ה' וכו', ואינו חושש. שהרי רשאי להתפלל מנחה גם לאחר שענה ברכו. אולם בערב שבת, אם שמע מהצבור שאומרים ברכו, והוא עדיין לא התפלל מנחה, לא יענה עמהם ברכו, ואם ענה, לא יתפלל מנחה, אלא יתפלל ערבית של שבת שתים. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תרמה

ח המתפללים בכותל המערבי, או בבית כנסת שיש שם מנינים רבים בזה אחר זה, ויש חסידים ואנשי מעשה שאחר שהתפללו ערבית מבעוד יום לאחר פלג המנחה, [כמנהג הספרדים], שוהים שם לשמוע קדיש וקדושה, רשאים לענות קדושה של מנחה, לאחר תפלת ערבית שלהם, בין בחול בין בשבת, ואין לומר בזה שאחר שעשאו קודש בתפלת ערבית ליל שבת, לא יעשנו חול לענות קדושה השייכת למנחה של חול, הואיל ויש שם קדושה כזאת גם ביום השבת. וגם רשאים לענות אמן אחר חזרת המנחה. [ילקוט יוסף, על הלכות ברכות עמ' תרמו

Soyez le premier à commenter ce cours de Rav Emmanuel BENSIMON
Newsletter Yalkout-Yossef

Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.