1 jour 
Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א כל זמן שהתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהם, אפילו שינת עראי. אלא אם כן הניח עליהם סודר, או שכיסה התפילין בטלית לגמרי, ומניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן. [כדי שלא יגיע למצב של שינת קבע]. ובלבד שלא ישכב לישן על מטה, שיש לחוש שמא ירדם וישן שינת קבע. [ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן מד הערה א'. שארית יוסף ח’א עמוד תסה
ב ישמור התפילין כדי שלא יפלו מידיו לארץ. ומי שנפלו מידיו התפילין של יד או של ראש לארץ, ואפילו אם נפלו מגובה שהוא פחות מעשרה טפחים לקרקע, צריך להתענות יום אחד, כדי לכפר על התקלה שבאה לידו. וטוב שיקבל עליו התענית באותו היום במנחה, ויתענה למחרת, ולא ידחה התענית לאחר כמה ימים. אך אם הוא שבת או יום טוב, ידחה התענית מיד לאחר מכן. ובזמן הזה שירדה חולשה לעולם, אם קשה התענית עליו, או שימעט מלימודו אם יתענה, או שהוא פועל שכיר ויבוא למעט במלאכת בעל הבית, או שהוא מלמד תינוקות וכדומה, או שהוא בן ישיבה שתורתו אומנותו, יפדה התענית בצדקה, (כשיעור ארוחה אחת), ויכופר לו. ואם היו התפילין בתוך הכיס שלהם בשעה שנפלו, די בנתינת מעות לצדקה בכל אדם. [ילקו’י תפילין סי' מד הע' ב'. שאר’י ח’א עמ' תסו
ג הרואה תפילין שנפלו מיד חבירו, אינו צריך להתענות. ובפרט בן ישיבה שאין לו להתענות. וטוב שיתן פרוטה לצדקה. [חיים שאל ח’א סי' יב. ילקו’י על תפילין סי' מד הערה ג'. שאר’י ח’א עמ' תסח
ד מי שראה בחלום שנפלו לו התפילין או ס’ת מידו, אין צריך להחמיר ולהתענות כלל. [ילקו’י שם הערה ד'. שאר’י חלק א' עמ' תסח. מרן במגיד מישרים (פרשת ויקהל) שלא להתענות].
ה סומא שהרגיש בחוש השמע שלו שהתפילין נפלו לארץ, אינו צריך להתענות. וכ’ש אם רק שמע שהתפילין נפלו, שלא צריך להתענות, כי בלאו הכי אף הרואה תפילין שנפלו מיד אחר אינו צריך להתענות. [שו’ת פרי השדה ח’ב סי' עב. ערוגת הבושם סי' ב'. מאזנים למשפט סי' ה'. עיקרי הד’ט או’ח סי' ב אות טו. ילקו’י תפילין סי' מד הע' ה, עמ' תרצה במהדורא האחרונה
ו ספר תורה שנפל לארץ, הקהל הרואים בנפילת הספר תורה צריכים להתענות. אולם אין זה חיוב מן הדין, ולכן יש להקל בזה לתשושי כח, ולתלמידי חכמים ובני ישיבות ומלמדי תינוקות, וכן לפועלים שכירים שלא יוכלו לעשות מלאכתם נאמנה, ויש בזה חשש גזל שממעיטים ממלאכת בעל הבית. ולכן יתנו פדיון התענית לצדקה. ומה טוב שקהל בית הכנסת שאירע בו כן יתאספו כולם בבית הכנסת וינהגו תענית דיבור, וילמדו שם במשך כל היום, וזה הרבה יותר חשוב מתענית שאין העיקר לסגף את עצמו בתענית, אלא ברסן פיו ותאוותיו. [ילקו’י על תפילין סי' מד הערה ו
ז מי ששוכב בבית חולים למחלות מדבקות ל’ע, ומבקש שיביאו לו תפילין, ועל פי החוק כל הדברים שמשתמשים בהם בעת החולי, שורפים אותם כשהחולה עוזב את בית החולים, יש אומרים שמותר למסור לו התפילין בשביל לקיים המצוה אף שגורם על ידי זה שלאחר מכן ישרפו את התפילין. ויש אומרים שאין להביא לו תפילין, אלא אם כן יש חשש שצער זה יגרום לדרדור במצבו הגופני ויבוא לידי סכנה, שאז יש להקל להביא לו את התפילין, אף שידוע שישרפו את התפילין. ואם הוא גורם שהשריפה תהיה על ידי גוי יש להקל גם שלא במקום סכנה, כדי שלא יתבטל ממצות עשה של מצות תפילין. [ובכל אופן ישתדל שהשריפה תהיה על ידי ישראל. ואם אפשר יש לשכנעם שיסתפקו בקבורת התפילין ולא בשריפתם]. [שם סי' מד הערה ז'. עמוד תרצ'ו במהדורא האחרונה. ילקו’י ח’ב הל' קריאת התורה עמ' שכא
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.
