La bénédiction sur l'eau et le vin pendant le repas (Halakha 8 à 14)

ח השותה תה או קפה באמצע הסעודה, או בגמר הסעודה ובסיומה, אין לו לברך עליהם, דספק ברכות להקל. וטוב שיניח התה והקפה לאחר ברכת המזון, ואז יוכל לברך לכולי עלמא. או שיברך באמצע הסעודה על סוכריה, כדי לפטור את התה והקפה. ואם התחיל לשתות או לאכול בתוך הסעודה, וממשיך לשתות או לאכול הדבר אחרי ברכת המזון, צריך לברך. [שם קעו]

ט יש המקפידים לכתחלה שלא לשתות עראק, או שאר חמר מדינה, בתוך סעודתו, כי יש ספק בדבר אם צריך לברך עליו שהכל נהיה בדברו, ומכל מקום העיקר לדינא שאין מברכים על כל חמר מדינה ששותים בתוך הסעודה, כמו עראק, קונייאק וכדומה, שרק יין קובע ברכה לעצמו בסעודה. ואם רוצה לצאת מידי ספק, יברך על השכר קודם הסעודה, ויכוין לפטור את השכר ששותה בתוך הסעודה. וכן אם שותה יין פוטר השכר בברכת הגפן שמברך על היין, שיין פוטר כל שאר משקין. [ילקוט יוסף, דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קעז

י במקומות שמביאים ערק וקונייאק לפני המזון להמשיך תאות המאכל, ובפרט בסעודות גדולות, אפילו אם שתו רביעית אינם מברכים אחריו ברכה אחרונה. אלא שאין לשתות מהערק בין נטילה לברכת המוציא. [ילקוט יוסף על הלכות ברכות עמו' קעח בהערה

יא הקובע סעודתו על פת הבאה בכיסנין, דהיינו שאוכל למעלה מ-216 גרם, [שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא. והשיעור הוא בנפח, אלא שלא הכל בקיאים בנפח והמשקל בדרך כלל מגלה לנו על הנפח. וראה בהרב המגיד פ''א מעירובין הי''ב בשם הגאונים, שנהגו לשער במשקל. וכ''ה במשפטי צדק גרמיזאן (סי' נז), ובזבחי צדק (סי' צח סק''ד), ובבית דוד (סי' פב), ובפתח הדביר, ובכה''ח. אך הבקיאים לשער בנפח בדיוק, יסמכו על הנפח, שהעיקר לשער בנפח], אם שותה מים באמצע האכילה, אין לו לברך ברכת שהכל על המים, כדין השותה מים באמצע הסעודה. אבל אם אוכל פחות משיעור קביעות סעודה, אם שותה מים, מברך עליהם שהכל. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד קעח. ולגבי שיעור בנפח, ראה בשו''ת חזון עובדיה ח''א סי' כח, עמ' תקיח, ובאוצר דינים לאשה ולבת הל' חלה

יב וכן האוכל מאכל הנקרא קוסקוס, ושאר מעשה קדירה, אם שותה מים באמצע האכילה, יש לו לברך על מים אלה ברכת שהכל. והברכה על הקוסקוס היא ''בורא מיני מזונות'', גם אם קובע סעודתו על מאכל זה, ואוכל יותר מ-216 גרם. ואם יש בקוסקוס תערובת של ירקות או בשר, אינו מברך על תערובת זו, שברכת מזונות שבירך על הקוסקוס פטרה כל מה שמעורב שם, שהם טפלים לעיקר. [ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמו' קעח

יג האוכל עוגה ורוצה לשתות תה או קפה באמצע אכילתו, צריך לברך על המשקה שהכל נהיה בדברו, שאין ברכת בורא מיני מזונות פוטרת המשקה. וגם כשהובאו לפניו ביחד, צריך להקדים ולברך בורא מיני מזונות על העוגה, ואחר כך יברך שהכל נהיה בדברו על המשקה, לאחר טעימה מן העוגה. ואם אוכל כזית מהעוגה צריך לברך בסוף ''על המחיה'' בלבד, לפי מנהגינו שאין אנו מברכים ברכה אחרונה אחר שתיית תה או קפה בעודם חמים. [ילקוט יוסף, ח''ג הל' ברכות עמ' קעט, ובמהדורת תשס''ד גם בעמוד תשנג

יד השותה רביעית מים בבת אחת, או כוס מיץ פירות, באמצע אכילת העוגה, צריך לברך שהכל, ולבסוף ''בורא נפשות''. ויקדים בברכה האחרונה ברכת ''על המחיה'', ואחר כך ברכת ''בורא נפשות''. אבל האוכל פירות או ירקות שיעור כזית, ואוכל גם כן עוגה, יקדים בברכה האחרונה ''בורא נפשות'' על הפרי, ואחר כך ברכת על המחיה. ואם קדם ובירך על המחיה, כיון שהזכיר בברכת על המחיה ''ועל תנובת השדה'', פטר את ברכת נפשות על הפירות או הירקות, שהם מתנובת השדה, ואף שלא נתכוין לפטור את ברכת נפשות, מכל מקום למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה בעל כרחו פטר את ברכת נפשות במה שאמר ועל תנובת השדה, ולכן אינו מברך נפשות. [ילקוט יוסף דיני ברכות עמוד קפא. ואף שבמהדורא הראשונה כתבנו שיכול לברך נפשות, וכך אמר לנו בזמנו מרן אאמו''ר שליט''א, מ''מ משנה אחרונה עיקר, וכמו שנתבאר בהליכות עולם ח''א

Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici