Le programme des soirées, chabbath, séjours et voyages organisés
Faîtes venir gratuitement un Rav de Torah-Box chez vous ou dans votre communauté
Besoin d'une bénédiction ? Torah-Box prie pour vous dans des lieux saints tout au long de l'année.
Besoin d'un conseil personnalisé ou d'une bénédiction ? L'Admour de Ougvar vous reçoit en entretien privé par téléphone.
Plus de 150 livres disponibles à l'achat et des articles Judaica !
Des fiches pratiques pour tout savoir en un coup d'oeil sur tous les thèmes du judaïsme.
Dédicacez l’une de nos prochaines parutions ou réédition
Les fêtes, hiloulot et autres événements importants de l'année
Les horaires des Chabbath de l'année
Les horaires et dates des fêtes
Rejoignez un groupe d’étude dans la discipline de votre choix, en Zoom, avec un Rav de Torah-Box
Etudiez entre femmes en petit groupe sur le sujet de votre choix
Ponctuellement ou de manière régulière, organisez un cours chez vous ou dans votre communauté.
L'annuaire des cours de Torah réguliers près de chez vous n'importe où dans le monde
Les prières écoutables en audio, découpées passage par passage et prononcées d'une manière lente et agréable.
Toute la Bible Fr/He avec le commentaire de Rachi ainsi que tout le Talmud expliqué.
Toutes les Parachiot et les Haftarot de la Torah, montée par montée, pour tous les rites.
Apprenez les Ta'amim (cantillations) en ligne
Apprendre les prières clés sur les airs classiques des grands maîtres de la 'Hazanout
Tous les chants de Chabbath en audio
Une question sur le judaïsme ? Le service question au Rav vous répond.
Confiez-vous en toute confidentialité à notre équipe de thérapeutes & coachs, 6j/7.
Vous voulez mettre fin à une discorde ? On vous aide à faire le premier pas.
Donnez votre Maa'sser aux démunis et à la diffusion de la Torah
Un outil simple pour calculer votre Ma'asser en ligne
Plateforme gratuite de collecte de dons
Dédicacez un cours, un service, un livre ou une page du site pour la raison de votre choix !
Une web radio qui mixe musique juive, émissions sérieuses et divertissantes et cours de Torah toute la journée !
La plus grande plateforme de musique juive cachère au monde !
Les horaires de Chabbath personnalisées pour votre ville
Les cours vidéos, audios et articles sur la Paracha de la semaine
Transmettez des noms de malades pour que la communauté prie pour eux
Prenez sur vous une Mitsva pendant un jour, une semaine ou un mois pour ajouter du mérite au peuple juif et le protéger.
Calculez simplement le jour anniversaire du décès d'un proche
Faîtes réciter le Kaddich pour vos proches disparus par des érudits en Torah
Dédicacez un cours, un service ou une page entière du site pour l'élévation de l'âme d'un proche
Retrouvez le Magazine Torah-Box distribué chaque semaine en France & en Israel
Un sidour clair et pratique qui comporte toutes les prières pour tous les rites
Les dates et horaires des fêtes
Trouvez rapidement les coordonnées du Mikvé le plus proche de l'endroit où vous vous trouvez
Calculer facilement la date d'une Bar-Mitsva
Tribunal rabbinique pour résoudre les litiges financiers
Tribunal rabbinique pour les questions relatives aux statuts personnels : (conversion, Agouna, autre)
Sélectionnez un chapitre dans le menu déroulant pour afficher la liste des cours :
א השומע תפלה מהשליח צבור בלשון הקודש, ומתכוין לצאת ידי חובתו, אם אינו מבין לשון הקודש אינו יוצא ידי חובת תפלה, שאין דין ‘שומע כעונה’ שייך אלא כשהוא מבין הדברים ששומע. והוא הדין למי ששומע ברכת המזון מחבירו ומכוין לצאת ידי חובתו, אינו יוצא ידי חובת ברכת המזון אלא אם כן הוא מבין את הדברים ששומע. אבל המתפלל בעצמו, או המברך ברכת המזון בעצמו, בלשון הקודש, אף על פי שאינו מבין הדברים שמוציא בשפתיו, אלא רק בכללותם, יוצא ידי חובת תפלה וברכת המזון. [שאר’י ח’ב עמו' תטו. ילקו’י סי' קא הערה א', מהדורת תשס’ד תפלה א עמו' שצג
ב בחוץ לארץ שאין הכל מבינים לשון הקודש, אף על פי כן יתפללו בלשון הקודש, כנוסח שתקנו חז’ל. ומצוה להדפיס שם סידורי תפלה, באופן שעמוד אחד יהיה בלשון הקודש, ובמקביל לעומתו פירוש המלים עצמן בלע’ז, כדי שיבינו פירוש התפלה כשמתפללים בלשון הקודש. ויש שהדפיסו סידורי תפלה באופן שעמוד אחד בלשון הקודש, ובמקביל לעומתו המלים עצמן בלשון הקודש באותיות לטיניות (בגופן שלהן), כדי שיוכלו אלה שאינם יודעים לקרוא בכתב שלנו להתפלל גם כן בלשון הקודש. ואף על פי שבאותיות הלטיניות חסרות כמה מהברות לשון הקודש, כגון אות ע', או אות ח', וכיוצא בהן שאינן באותיות שלהן, מכל מקום עדיף לעשות כן ממה שימנעו לגמרי מלהתפלל. ורחמנא לבא בעי. ורק שליח צבור שאינו מבטא את האותיות כתקנן, אינו יורד לפני התיבה להוציא הרבים ידי חובתם, אבל ליחידים שכך המבטא שלהם, אין להקפיד. [שארית יוסף חלק ב' עמוד תטז. ילקוט יוסף סימן קא הערה ב', במהדורת תשס’ד תפלה כרך א עמוד שצד
ג ולפיכך יש ללמד זכות על האומרים קדיש בלשון הקודש אך מתוך אותיות צרפתיות או אנגליות, לעילוי נשמת הנפטרים שלהם, ואינם מבינים כלל מה שהם אומרים, ואין לדחותם. ומכל שכן שיש לקוות שעל ידי אמירת הקדיש בבית הכנסת יתקרבו לתורה וליהדות. [שארית יוסף חלק ב' עמוד תטז. ילקוט יוסף סימן קא הערה ג', במהדורת תשס’ד תפלה כרך א עמוד שצה
ד מנהג הספרדים ובני עדות המזרח לבטא אות נ' של שם השם, בקמ’ץ רחב, כעין ניקוד פת’ח. והדייקנים מבדילים קצת ביניהם, כי הקמ’ץ היא תנועה גדולה, והפת’ח היא תנועה קטנה. ואף שההבדל ביניהם הוא מועט, המאזינים היטב יכולים להבחין בהבדל שביניהם. וחדשים מקרוב באו אשר חונכו ולמדו בישיבות אחינו האשכנזים, ומשנים ניקוד נ' של שם השם, לקמ’ץ חטוף, השוה לניקוד חול’ם, כהברת האשכנזים, ובאמת שמבואר בדברי האחרונים, שהמבטא שלנו הוא הנכון, [וכן מוכח מפיוטי רבי אליעזר הקליר, שהוא רבי אליעזר ב’ר שמעון בר יוחאי, וכן מוכח מדברי הרי’ף, רבינו בחיי, ועוד, שכך היה מבטאם]. ולכן כל המשנה ידו על התחתונה, ואשר לא טוב עשה בעמיו, ועובר משום אל תטוש תורת אמך, [והרי הוא כמוציא לעז על רבותינו הספרדים מדורי דורות], ועליו לחזור למנהג הספרדים. [שאר’י ח’ב עמו' תטז. ילקו’י סי' קא הערה ד', במהדורת תשס’ד תפלה א עמו' שצה
ה ואמנם צריך להזהר מאד בהזכרת שם ה' לומר אות הדל’ת בחולם, ולא כהטועים מחמת המהירות ואומרים הדל’ת בשוא, והופכים שם שמים למשמעות אחרת, כמו ואדניהם כסף. ושליח צבור שאומר כן אפילו בברכה אחת מתפלת שמונה עשרה, יש להסתפק אם מותר לענות אחריו אמן, דשמא כל ברכותיו הם ברכות לבטלה. ונראה דשב ואל תעשה עדיף, ויהרהר אמן בלבו. [שאר’י ח’ב עמו' תיט. ילקו’י סי' קא הערה ה', במהדורת תשס’ד תפלה כרך א עמו' שצח
ו יש להבדיל כשמבטא את האותיות, ולהבדיל בין אות ח' לאות כ', שלכל אות משמעות אחרת, וגם אות ח' משתייכת לאותיות אחה’ע, ואות כ' משתייך לאותיות גיכ’ק. וכן אות ת' [לא דגושה] ואות ס' אינם שוים, שהרי הס' משתייך לאותיות זסשר’ץ, ואות הת' משתייך לאותיות דטלנ’ת. וגם אות כ' ואות ק' אינם שוים, ויש הבדל ביניהם. [ילקו’י סי' קא הערה ו', במהדורת תשס’ד תפלה א עמו' שצט
ז נוסח התפלה של הספרדים ועדות המזרח, הוא הנוסח הנכון גם על פי הקבלה, וכמוסים בו סודות עליונים נפלאים יותר מנוסח האשכנזים. וכתב מרן החיד’א בקשר גודל (סימן יב אות ט') בשם רבינו האר’י, שיש ברקיע י’ב שערים כנגד י’ב שבטי ישראל, והתפלות של כל שבט ושבט מישראל עולות דרך שער מיוחד לאותו שבט, והתפלה שהיא בנוסח הספרדים עולה בכל אחד מאותם שנים עשר שערים. וכן כתב בשלמי צבור (דף קח ע’ב). לפיכך אשכנזים שרוצים לשנות ממנהג אבותיהם ולהתפלל כנוסח הספרדים, רשאים לעשות כן, וכמו שכתב הגאון מהרשד’ם בתשובה (חלק אורח חיים סימן לח), שרק בדבר שיש בו משום סייג לתורה, כדי להמנע אפילו מנדנוד איסור, אין הבנים רשאים לשנות ממנהג אבותיהם להקל, שנאמר אל תטוש תורת אמך, וכמבואר בפסחים (דף נ:), אבל לשנות מנוסח התפלה ולהתפלל כסדר התפלה של הספרדים שתפלתם צחה ומתוקה, עם הפיוטים של גדולי משוררי ספרד, אין בזה שום נדנוד איסור. וברור שאין בזה משום אל תטוש תורת אמך, ורשאים לעשות כן. והוסיף מרן החיד’א [בשו’ת יוסף אומץ סימן כ'], כי מי לנו גדול מרבינו האר’י ז’ל שהיה אשכנזי [ממשפחת לוריא, ומקרובי המהרש’ל], ואף על פי כן היה מתפלל תמיד בנוסח הספרדים, כמבואר בשער הכוונות. ע’כ. וכן נהגו הגאון רבי נתן אדלר, וכמה מגדולי אשכנז. ומכל מקום ספרדי שעבר והתפלל בנוסח ספרד או בנוסח אשכנז, יצא, ואינו צריך לחזור ולהתפלל בנוסח הספרדים. [שאר’י ח’ב עמו' תיט. ילקו’י סימן קא הערה ז', במהדורת תשס’ד תפלה כרך א עמו' ת'
Recevez gratuitement un Rav chez vous ou dans votre communauté, cliquez-ici
Pour être averti par e-mail des nouveaux cours en vidéo, indiquez votre adresse e-mail dans le champ ci-dessous.